פרק 3

613 32 29
                                    

בפרקים הקודמים של: סיפורי ערסים- אליערס ורוברטו.
"היא הביאה לו את ׳המדריך לפרחה המתחילה - כרך א׳
הלכתי אחרייה, ובדרך הסתובבתי ועשיתי לחנון עיניים. הוא חייך אליי עם הגשר הסקסי שלו."

Roberto POV:
מחשבותיי הנועזות שהתעצמו ככל שחשבתי יותר ויותר על אליערס עם שם המשפחה הקשה להגייה (היגוי?). החלטתי לפתוח את הספר שקיבלתי כשי מהילדה בעלת החיבוב לנמרים.
"כלל ראשון: אל תשקחי לשים אודם אדום תפוח בטיק."
סגרתי את הספר. הוא היה ברמה גבוהה מידי בשביל מוחי. הסתכלתי קדימה. הנהג פנה שמאלה. הסתכלתי שמאלה. ראיתי נמלה. צרחתי. אליערס בא בריצה.
"מה מה קרה?!" הוא החזיק את פניי בשתי ידיו. הסנפתי אותן, היה להם ריח של גרעינים שחורים ו"פיצוחים" משלל הסוגים שקיימים בקיוסק הקרוב.
"ובכן, שום דבר לא התרחש, אולם ראיתי נמלה! היא יכלה לעקוץ אותי!" אמרתי על סף דמעות. הוא חיבק אותי ונישק לי את הגבה הימנית.
"אל תדאג. כשאליערס בשטח הנמלה במתח." הוא חייך בהתנשאות.
"תודה לך, אליערס'לה."

Eliars (hamelech) POV
הגענו אל האכסנייה שבה מתרחש הטיול.
צעדנו לאורך נהר הירדן, ורוברטו הנמושה עם הנמשים (הסקסיים) העביר הרצאה על הנהר.
ישבתי ישיבה מזרחית והאזנתי.
"כמו שניתן לדעת, נהר הירדן זורם דרומה, אך בניגוד לכך, חוששני שנהר הירדן עשוי לזרום צפונה לפי דעתם של כמה אנשים, כמותי" כשאמר את המשפט האחרון הסתכל עליי, והחלטתי לעשות לו הערב את טקס היציאה מהארון.
״בואנה אחי, נאום בנזונה״ אמרתי לו
״מדוע הינך חושב שאמו של הנאום מוכרת את גופה?״
״בוא בוא, נעשה לך טקס מיוחד הערב״ אמרתי לו וקרצתי, הוא קרץ חזרה ונמשיו בלטו בצורה החושנית ביותר.
״אז, מהו הטקס? האם הינני צריך לבוש 'פורמלי'?״ שאל רוברטו
״בוא, כנס לארון״ אמרתי לו והוא עשה כדבריי
״עכשיו, צא ממנו״ אמרתי
כשהוא יצא ממנו, דפקתי לו בוסה.

פרק נוסף ;) רוצים עוד פרק?
15 הצבעות ו-6 תגובות!
תודה לכל מי שקורא ואנחנו מקוות שהסיפור מבדר :*

סיפורי ערסים- אליערס ורוברטוWhere stories live. Discover now