I hate myself

.3.

נתתי לנהג את הכסף ויצאתי מהמכונית הלכתי לעבר המעלית ולחצתי על מספר 7.
רצתי לעבר החדר של מיקי אבל היא לא הייתה שם .
הלכתי לעבר הקבלה כי בטח החליפו אותה חדר אז כשמחליפים אותה חדר או שהמצב השתפר או שהמצב הסתכן.
"איפה החדר של מיקי גרין ?" שאלתי אותה , היא חייכה והסתכלה על משו במחשב.
"251" היא ענתה ומלמלתי משו כמו תודה והלכתי.
"מיקי" אמרתי כשפתחתי את הדלת.
היא בכתה אז הלכתי לעברה מהר וחיבקתי אותה.
"זה האחרון" היא מלמלה.
"האחרון מה ?" שאלתי לא מבינה.
"הרופאים , הם אמרו שאין יותר סיכוי ואם הכימותרפיה הבאה לא תעבוד הם נותנים לי למות" היא אמרה ורק חיבקתי אותה.
אין מצב שאני נותנת לה למות זאת חברה שלי.. , היחידה.
חנקתי את עצמי בדמעות שלי ונשארתי איתה קצת. ראינו סרט וניסיתי לגרום לה קצת לצחוק.
-
יצאתי מהבית חולים ועצרתי מונית.
נכנסתי למונית והגשם התחיל לרדת.
נשארה לי שעה לבית ספר אין מצב שאני חוזרת.
אמרתי לנהג את הכתובת של הבית שלי והוא הביא אותי הביתה.
נכנסתי לחדר שלי והורדתי את הבגדים שלי , נשארתי בחזייה ותחתונים מול הארון כדי לקחת פיג'מה נקייה.
הדלת של החדר שלי נפתחה , והרפלקס הראשוני שלי היה להחביא את החזה והבטן.
"אתה יכול לצאת בבקשה?" שאלתי את אותו בן אדם שהיה שם.
"אממ סליחה התבלבלתי בחדר" הוא מלמל והלך משם. הלכתי לעבר הדלת וטרקתי אותה. לעזאזל , הוא גר באוטובוס ? כן אני יודעת שזה משפט מפגר אבל באמת אנשים תסגרו את הפאקינג דלת.
זה בטח איזה חבר סוטה וחרמן של אלון.
לבשתי פיג'מה והלכתי לסלון. הדלקתי טלוויזיה אבל אלון בא עם חבר שלו .. , כמו שניחשתי.
"נועה לכי" אלון אמר.
"לך זדיין" אמרתי וזפזפתי בין הערוצים.
"נו נועה בבקשה" הוא אמר.
"אין מצב ימכוער" אמרתי.
"עזוב אחי בוא נצא נעשה משו אחר" חבר שלו אמר.
"זכרי" אלון איים עליי והלך.
"רשום זכור וחתום" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח.
הם חזרו לחדר של אלון.
מכוערים..
לא מצאתי כלום והרגשתי רע עם עצמי שלא נתתי לו את הטלוויזיה. ואם אני אלך עכשיו אני אצא מטומטמת ורעה ולא בא לי שחבר שלו יחשוב עליי ככה , בכל זאת הוא ראה אותי בהלבשה תחתונה וזה הכי פדחן שלי עד עכשיו.
"גם לי זה קורה" שמעתי מאחורי וקפצתי ממקומי כי נבהלתי.
"אלוהים" מלמלתי והחבר של אלון צחק.