״שלום,את יולי שקד?״ המפקד של שחר אמר
״כן...למה קרה משהו״? יולי ענתה בקול מפוחד וסימנתי לה שתשאיר על רמקול
״אתמול בשעה 00:13 היה מעשה דקירה לייד תחנת האוטובוס שמורידה את שחר לבסיס
ומחבל ניסה לתקוף ילד שהסתובב באיזור שחר ניסה להרוג את המחבל הוא ירה בו בבטן אבל המחבל הצליח לדקור אותו, שחר נמצא בבית החולים ״קדימה״ ואנחנו שולחים מונית אלייך שתאסוף אותך עוד בערך 30 דקות , אני ממש מצטער על כל מה שקרה ובריאות שלמה לשחר״המפקד אמר וראיתי שהעיניים של יולי הפכו לאדומות והיא הסתכלה עלי והתחילה לבכות
היא ניתקה את השיחה ומשכתי אותה לחיבוק
״יולי הוא יהיה בסדר אני מבטיח לך״ אמרתי, לקחתי לה את הידיים והחזקתי אותם חזק חזק והסתכלתי עליה והרגעתי אותה ״תודה סשה״ היא ענתה לי בקול שבור מבכי, חייכתי אליה חיוך קטן.
היא התחילה להתארגן וגם אני החלפתי לחולצה שחורה ומכנס שקי שחור וואנס בורדו, עשיתי בלורית ולקחתי כובע גרב.
יולי יצאה מהחדר שלה שילבה בין הידיים שלנו והלכה לכיוון הדלת של הבית. יולי נעלה ויצאנו החוצה והמונית חיכתה לנו
נכנסנו והתחלנו לינסוע.
היסתכלתי על יולי וראיתי כמה שהיא מתאפקת לא לבכות, היא הניחה את הראש שלה על הכתף שלי ומילמלה דברים לעצמה והיא נרדמה וגם אני.
הגענו לבית החולים והלכנו בהליכה מהירה למחלקה ששחר היה בה
אמרו לנו שאסור לנו להיכנס כי הוא עדיין בניתוח אז חיכינו. הכנתי קפה לי ליולי ולאולגה ודוד (הם הדודים של יולי) וחיכינו שעה בערך עד שהניתוח יסתיים
״הניתוח עבר בהצלחה״ הרופא אמר לנו בחיוך
ויולי קמה וחיבקה אותי, הייתי כל כך מאושר בשבילה ונתתי לה נשיקה ארוכה בשפתיים. הרופא אמר לנו שעדיין אסור לבקר את שחר שנחזור עוד כמה ימים.
יצאנו מהבית חולים ונסענו הבייתה.
-נקודת מבט יולי-
הייתי ממש שמחה בתוך עצמי אבל מצד שני הייתי גם עצובה שכל זה קרה ולמזלי כל הסיפור הזה נגמר בטוב
ממש שמחתי שסשה היה לצידי בכל מה שקרה
נכנסנו הבייתה והלכתי לישון עם סשה
והתעוררנו כבר בבוקר והייתי בשוק שישנתי כל כך הרבה מ-18:00 בערב עד 10:00 בבוקר
״בוקר טוב יפה״ סשה אמר לי נתן לי נשיקה והביא לי שוקו חם. " בוקר טוב חיימשלי״ אמרתי לו בחיוך
ושתיתי את השוקו
״יולה אמא שלך התקשרה אלי היום מוקדם בבוקר היא אמרה שהיא בבית החולים אצל שחר ביחד עם אבא שלך היא אמרה שאת לא צריכה לבוא כי היום מחזירים אותו הביתה ובערב הם חוזרים לגרמניה כי יש לחץ בעבודה״ סשה אמר לי והנהנתי לו אם הראש
ההורים שלי בשליחות בגרמניה אז הם בכלל לא חוזרים הבייתה רק בחגים.
כעבור כמה שעות...
הייתה דפיקה בדלת.
רצתי לפתוח וראיתי את שחר וההורין שלי חיבקתי את שחר
והוא אמר לי לעזוב כי כאב לו
נתתי חיבוק לאמא שלי ולצערי גם לאבא שלי
הם נתנו לי מלא מתנות אבל הכי היה חשוב לי זה טובלרון, אני מאוהבת בשוקולד הזה
ההורים שלי גם נתנו לסשה מתנות
(ההורים שלי ושל סשה הם החברים הכי טובים)
לא פתחתי את המתנות השארתי אותם לערב וגם סשה לא פתח למרות שהוא ממש רצה אבל הוא רצה לפתוח איתי.
סשה עלה למעלה ולקח את כל המתנות שלי ושלו למעלה לחדר שלי
ואמא שלי לקחה אותי הצידה
״יולה תקשיבי בנתיים תיתני לשחר חופש תני לו זמן להתאושש״ היא אמרה לי והינהנתי
״ועוד דבר המטוס שלנו הקדים אז לצערי אנחנו חייבים לזוז אוהבת אותכם ותשמרי על אח שלך שלא יעשה שטויות בימים הקרובים ושישאר בבית.״ אמא שלי אמרה לי
נתתי לה חיבוק והם הלכו.
עליתי למעלה לחדר וסשה חיכה לי שם מסתכל על המתנות כיאלו זה דבר קדוש וצחקתי עליו
הוא הסתכל עלי והתחיל לדגדג אותי
צחקתי כמו משוגעת אני ממש רגישה לדיגדוגים
והוא נתן לי נשיקה בפה
״יאלה שנפתח את המתנות״ סשה שאל אותי מתרגש
סשה חולה על מתנות הוא מאוד אובססיבי למתנות.
״כן למה לא״ אמרתי
פתחנו שנינו בהתחלה את השקיות של האדידס
והייתה שם קופסא פתחנו אותה והיה שם שעון מושלם לסשה הוא היה מזהב
ושלי היה מזהב לבן
ומאחורי השעון היה כתוב ״i love you"
הסתכלתי על סשה והבנתי שזה היה מימנו
הייתי כל כך שמחה ופשוט קפצתי עליו מאושר ונתתי לו מלא נשיקות
״סשה זה מושלם״ אמרתי בחיוך ענק
״אני יעשה הכל בשביל שיהיה לך טוב״ הוא אמר
השעון הזה היה מושלם היה באמצע סמל של אדידס ומבחוץ יהלומים והשעון עצמו היה מזהב לבן זה היה פרפקט.
והתחלתי לפתוח את המתנות שההורים קנו לי.
היה שם מלא מלא דברים.
אבל הכי התלהבתי מהשעון שסשה קנה לי
שלחתי לכל החברות שלי
וראיתי איך סשה היה שמח
״יאלה בואי״ הוא אמר
״לאן?״ אמרתי
״הפתעה״ הוא אמר
התחלתי להתארגן, לבשתי גופייה לבנה ,שורט בהיר אם קרעים וואנס שחור וכמובן את השעון של סשה והפנדורה שהוא קנה לי ממיזמן .
הוא שם לי כיסוי עיניים ויצאנו..
(בתמונה סשה,תומר,דניאל)
