קטע #1

115 7 4
                                    

פתחתי את קופסת הקרטון שמונחת על ברכיי. הצבעתי על אחת מתיבות העץ הקטנות שהיו בה.
"כאן סגורה השמחה שלי"
לחשתי בקול צרוד,
"וכאן הכבוד".
לתיבה הבאה הקדשתי שניית מחשבה, לפני שאמרתי, כמעט בחנק מהדמעות שעלו בגרוני-
"כאן האמת".
דמעה ברחה מעיני אל שפתיי היבשות מעט, בזמן שהילדה היפה שישבה לידי שאלה בקול המתוק והממכר שלה:
"אני יכולה לראות?"
הרמתי את ראשי, והבטתי אל עיניה המהפנטות. "לא".

♡♡
אז, הקטע הראשון^^
הוא ממש ממש קצר, כמו רוב הקטעים שלי..
מקווה שאהבתן/ם, אשמח אם תגיבו את דעתכן/ם♡
#kk

קצרים xxWhere stories live. Discover now