בר ורועי❤️

היום הראשון-פרק 1

״ברררררררר!,בררררר!״ אמא צרחה
״אני קמה אני קמה״ צעקתי בחזרה
קמתי התלבשתי (תמונה) שמתי אודם אדום התבשמתי לקחתי את התיק וירדתי למטה...
״היי!״ אמרתי ״מה זה?״ שאל אחי לירן
״מה?״ שאלתי ״מה נראה לך שאת לובשת,באמת חשבת שתלכי ככה?״ ״בבקשהההההההה נו לירני...
״לכי תחליפי״ הוא אמר בפנים אדישות
״נו לירני,בבקשה רק להיום,זה יום ראשון בבקשההה!״ עשיתי פרצוף עצוב...
״רק להיום ואם תבקשי עוד פעם אחת ללכת במשהו כזה אני נשבע לך באמא אני ינעל אותך בשירותים...״
״מה אתה מערב אותי?!חוצפן..״ אמא אמרה
״נראה לי אני יזוז...״ אמרתי ולקחתי תתיק
״בואי אני אקח אותך״ לירן אמר
הלכתי לכיון האוטו נכנסנו והתחלנו לנסוע
״עם יש בעיה היום את ישר באה אליי ברור?״ לירן שאל ״אולי תפסיק להיות האח המגונן?!אני יכולה לדאוג לעצמי!״ אמרתי
״כל עוד אני יכול להיות האח המגונן אני יהיה ״
הוא אמר עם פרצוף עצבני
״טוב טוב סליחה עצבני!״ אמרתי
״אני לא עצבני אני פשוט דואג לאחותי הקטנה..״
הוא אמר ופניו התרככו,ונתתי לי נדירה בלחי.
הגענו לבית ספר...
״ביי״ אמרתי ללירן.  ״ביי יום טוב״
נתתי לו נשיקה בלחי חיבוק והלכתי.
ונכנסתי לשער והתחלתי לחפש את המזכירות שתגיד לי איזה כיתה אני.....ככה עבר בערך 15 שעה
ואז ראיתי חבורה של איזה 4 בנים ו3 בנות ישבו על הספסלים בחצר,התקדמתי אלהיים וכשהייתי מולם שאלתי ״אתם יודעים איפה המזכירות?״ הבנים בחנו אותי והבנות גם ואז אחד קם אליי ״את חדשה פה?״
שאל ״כן״ עניתי ״איך קוראים לך?״ שאל אותי עם פרצוף תחמני ״בר״ עניתי ״שם יפה....אני דניאל״
ענה לי ״את יודעת שאת יפה?״ שאל אותי ,באתי לפתוח את הפה ולצעוק עליו אבל מישהו מאחורי קטע אותי ״עזוב אותה דניאל!״ הסתובבתי וראיתי את לירן אם פרצוף עצבני רצח..
״לא באלי למה מה תעשה לי?״ הילד הזה דניאל שאל עם חיוך משועשע על פניו...
״אני יפוצץ אותך תשחרר ממנה או שאני נודר לך שאתה תקבל מכות ממני!!!!!״ לירן אמר עם פרצוף ממשששששששש עצבני אפילו יותר ממקודם והתקרב אליו בצעדים גדולים ומאיימים..
״סליחה אחי לא ידעתי שהיא כל כך חשובה לך״
הילד דניאל אמר אם מבט מפוחד על פניו
״אל תעצבן אותי דניאל,בואי בר״ לירן אמר ומשך אותי מהילד.... הלכנו למזכירות וביררנו הכול
״את בסדר?״ לירן שאל אותי
״כן אני בסדר, דרך אגב תודה״ אמרתי
״בבקשה מי ידאג לאחותי הקטנה עם לא אני?״
לירן אמר מחייך ונושק לראשי
״ופעם הבאה שזה קורה את ישר באה אליי!ברור?!״
לירן שאל ״כן המפקד״ אמרתי והצדעתי לו
״יופי חיילת,עכשיו לכי לכיתה איחרת מספיק״
אמר לירן ״טוב,ביי אחי״ אמרתי וחיבקתי אותה
והתחלתי ללכת לכיון הכיתה ושמעתי את לירן מספיק לצעוק  לי מאחורה ״שמאל ימין שמאל....״
צחקתי והמשכתי ללכת לכיון הכיתה
ניכנסתי לכיתה וכל המבטים היו לכיוונים ראיתי את אן (החברה הכי טובה שלה) בסוף הכיתה וחייכתי אלייה....... שמעתי כל מיניי התלחששויות כמו ״איזה כוסית״ ״נראת חמודה״
״סוף סוף מישהי כוסית מכול המכוערות כאן״ מישהו אחד צרח והסתכל למעלה כאילו מודה לאלוקים..
כול הבנים צחקו והבנות השפילו מבט ונעלבו
״אביאל תהיה בשקט״ המורה צעקה
והילד שמסתבר ששמו אביאל הנהן בציניות
״בואי כנסי״ המורה אמרה וישבתי בסוף הכיתה בשולחן הפנוי והיחידי שרציתי בגלל שאן ישבה שמה ״שמרתי מקום במיוחד בשבילך״ אן אמרה ״תודה״ אמרתי לה
והשיעור התחיל כרגיל......