פרק 10

686 70 32
                                    


#יום רביעי#

כולם היו שקטים באותו יום,  כולם כעסו זה על זה.
סתיו על עומר,  שניהם על מאי וגם מיכל שלא אהבה את המעשה הזה,  לירון על דור.
כולם חוץ מניר ושי,  שלהם זה הפריע.
הם ראו את החבורה מתפרקת.

~פלאשבק~

"מאי עצרי" היא גערה בה.
מאי לא עצרה. "חכיאני לא פה כדי לכעוס עלייך!" המשיכה שי.
מאי עצרה והסתובבה אליה.
פניה היו אדומות ונפוחות מרוב בכי.
שי רצה לחבק אותה.
"למה עשית את זה?" היא ניסתה לשאול בעדינות.
"כי אני מטומטמת וסתומה ועכשיו בטח גם מנודה" אמרה ולא הצליחה לעצור את הדמעות.
"את לאתירגעי אני כאן" ענתה לה.
"אני לא מאמינה שעשיתי את זה" היא מלמלה.
"אבל למה? את אוהבת את סתיו לא?" שאלה שי כלא מבינה.
"אני כןבגלל זה אני כל כך מטומטמתאני שונאת את עצמי" היא הגיעה למסקנהנהרות יצאו מעינייה.

"מאי יהיה בסדראני לא אומרת שעשית את הדבר הנכוןכי את לא.
אבל אפשר לתקן" ניסתה לנחם.

"ועומראיך יכולתי לעשות לו את זה? הוא בסדר בכלל?" היא שאלה בקול מודאג ומחתה כמה דמעות.

"הוא יהיה בסדר מאי".

~סוף פלאשבק~

מאי לא יצאה מהמיטה מאותו ערב.
וגם סתיו לא.
עומר נראה כאילו שכח מהכל,  חוץ מכל התגובות העוקצות של סתיו וההתעלמיות שלו ממנו.

#מסדרון#

"לירון אנחנו יכולים לדבר שנייה?" הוא שאל מקווה לתשובה חיובית.
"לא" היא סיננה והמשיכה ללכת.
"נו אני מתחנן,  חמש דקות" הוא ניסה שוב.
"לך תתחנן לעומר" גערה.
"טוב,  חשבתי שאני לא אצטרך להשתמש בזה אבל את עקשנית" הוא פלט והיא נראתה מבולבלת.

Always - Season 1Where stories live. Discover now