פרק שתיים עשרה

836 93 24
                                    

פרק אחרון ווווהוווווו

כן טוב תהנו
--
נקודת מבט לואי.

התעוררתי והרגשתי נורא. אני לא רוצה לחשוב על אתמול בלילה.

עזבתי את האהבה של החיים שלי.

"לואי, לא היה אכפת לו ממך. הוא עזב. הוא לא אהב אותך. תעזוב אותו." חשבתי לעצמי.

זה בדיוק מה שעשיתי. עזבתי אותו.

כל ההודעות המטופשות האלו לא עזרו בכלל. הוא עדין שונא אותי.

הוא לא חזר.

נאנחתי.

הפלאפון שלי צלצל, ולקחתי אותו באיטיות מהשידה החומה שלידי בעצלנות.

מספר חסום.

זה בטח סתם חבר שמנסה לעבוד עליי.

"הלו." אמרתי בקול צרוד ומשועמם, קם מהמיטה בעצלנות.

כחכחתי בגרוני.

"ל-לואי?" ברגע הזה כמעט הפלתי את הפלאפון.

חיכיתי כמה שניות על הקו.

זה לא הגיוני..

"ל..לואי..אתה..את-אתה שם..?" הקול קרא, מודאג ולחוץ.

"הארי..?" אמרתי בקול שקט, מנענע את ראשי. "

לא..

זה לא הגיוני..

הארי מ-
"היי לואי.." קולו קטע את מחשבותיי.

"זה אני.." הוא אמר, והרגשתי את רגליי מתרסקות לרצפה, ראשי היכה בה בחוזקה, והתעלפתי.

----

אני מקווה שאהבתם את הסיפור עד עכשיו!!

זה היה החלק הראשון, החלק השני זה פאנפיק רגיל (לא הודעות), אבל קצר :)

תודה לכולכן :)

נשיקות :****

Texts - Larry Stylinson הודעות\לארי סטיילינסוןWhere stories live. Discover now