כמעט שמעתי אותך

פרק 1

אני שומעת את הים, את הגלים, את החוף.
אני יכולה לשמוע את כל אלו- בראשי, בדמיוני.
שם אני שומעת מה שרק אבחר- ציפורים, שקיעות, רוחות, קצף הגלים. כל הדברים הנפלאים הללו ועוד. זהו טבע העולם.
ומול הים הפתוח אני עומדת. סודות, ושקרים שפכתי לשם.
הרמתי מבטי אל השמיים הכהים וכמה שניות לאחר מכן אנחה נפלטה מפי. ובקול קלוש ומזערי, לא עולה על לחישה אמרתי אליה "רומי.. אני רוצה לספר לך את כל הסודות כולם, אבל את, את הפכת לחלק מהם". רומי הביטה בי. ובלי לראות, יכולתי להרגיש אותה מסתכלת עליי.

-----------------------------------------------------------

בוקר יום ראשון.
7:00
חולצה לבנה, מכנסיים כהות, מגפונים שחורים.
בושם- אותו קיבלתי במתנה מדודתי, אדל. היא עברה לחיות בצרפת לפני שלוש שנים ומאז באה לבקר פעמיים בשנה ובשמחות.
גומייה שחורה- איתה אספתי את שיערי הזהוב מדי בוקר.
שעון יד הנראה יקר ערך, מזהב, אותו קיבלתי מאימי במתנה, לדבריה, כי היא אוהבת וגאה בי.
ולבסוף, הרכבתי את מכשירי השמיעה לאוזניי.
לקחתי את תיק בית הספר שהיה מונח בחדרי על הכיסא וירדתי במדרגות לעבר הקומה הראשונה, ומשם לכיוון המטבח.
אבא כבר יצא מוקדם לעבודה. בדרך כלל, אנחנו, בני משפחתו איננו רואים אותו לזמן רב. עבודתו מאלצת אותו לעבוד שעות רבות, מהבוקר ועד השעות המאוחרות של הערב.
"אמא מחכה לנו באוטו" היא זרקה לעברי. היא. כי אינני מסוגלת לשמוע את שמה.
לאחר כ-10 דקות של נסיעה, הגענו לבית הספר.
ליד השער הכחול הגדול חיכתה לי עטרה, עם אותו חיוך מאושר בעל גומות שנהגה לחייך בכל הזדמנות מזדמנת.
"עטרה, אנחנו נפגשות היום בתחנת האוטובוס בשתיים ועשרים, יש לנו 3 שעות, להסתובב ולמצוא לי בגדים למסיבה הערב" יריתי לכיוונה.
"שלום עטרה, מה שלומך עטרה? אני בסדר תודה ששאלת" אמרה בקול נעלב שאליו התלווה פרצוף תואם.
עטרה התרגלתה אליי. היא מכירה את אופיי ויודעת שאיני נוהגת לשאול שאלות מסוג זה, וכפי שאני מכירה אותה, אני מניחה שיש סיבה למשפט שלה.
"תני לי לנחש... זכית בלוטו ?"
"קרוב.. וקצת יותר טוב מזה !" הבעתה חזרה לאותו פרצוף מחוייך עם גומות שאני כל כך אוהבת.
"קול קטן בראש אומר לי שזה קשור לחדר הנוסף בבית שלכם !" אמרתי בהתלהבות נרמזת
"קול קטן בראש צועק לי שאת צודקת !!!" אמרה בהתלהבות יתרה שגרמה לעיניה לזהור.
"וואו !" כמעט שצרחתי. כמה מבטים הופנו לכיווננו, אך שנייה לאחר מכן, המשיכו את עסוקיהם הקודמים.
"אני מקווה שברור לך שהתכניות להיום בצהריים משתנות ??" אמרתי לה כמובן מאליו.
"ככה חשבתי".

את השיעור הראשון והשני העברנו אני ועטרה בתכניות לעתידה של אחותה הקטנה- עדיין ללא שם. אני איחלתי לה שתהיה מוסיקאית מצליחה, שתגור באמריקה ותרוויח מיליונים, תגור בוילה ענקית בעלת 4 קומות ומעלית ואם אפשר גם בריכה ומטוס פרטי נלווים. עטרה התנגדה לכך בתוקף בעודה מתכננת לקטנה עתיד מזהיר בתור עקרת בית "ואני אדאג לה לכל השאר. הנסיכה הקטנה שלי צריכה להסיר את ליבה מדאגות. רק השכלה, למקרה הצורך". משפטה נבלע מחציו בצלצול בית הספר שהודיע כי הגיעה ההפסקה. הפסקה.. סוף סוף !
את שאר יום הלימודים העברנו בשעות שנדמו כי לא ייגמרו לעולם וחוסר הרצון, וחוסר הסבלנות שהתמלאו בנו לא הרפו לרגע .
בסיום הלימודים פניתי לכיוון הכיתה של רומי, אחותי התאומה והבלתי נסבלת, וחיכיתי שתצא.
לא נהגנו להרבות במילים, ואם אולי, אז במרירות ועוקצנות. רק מלשמוע את שמה ראשי החל לכאוב. למרות שהייתה אחותי התאומה, שנאתי אותה יותר מכל !
"את מוכנה לצאת מהכיתה מהר יותר?!" עצבנות מאופקת התעוררה בי.
"את מוזמנת ללכת ברגל" ענתה באדישות מוחלטת שהייתה מסוגלת לשגע דולפין.
"אני אוותר על הרעיון.." זרקתי אליה. ובינתיים נפרדתי מעטרה ורק לאחר 3 דקות נוספות של התארגנות התחלנו אני ורומי לצעוד לכיוון תחנת האוטובוס. בתזמון מושלם, הגיע האוטובוס בדיוק כאשר הגענו אנחנו. שילמנו לנהג והתקדמנו לעבר המושבים הקרובים ליציאתו האחורית של האוטובוס.
מלפנינו ישבו אישה מבוגרת ובתה, כנראה, כיוון שהפרש הגילאים הנראה לעין מאפשר זאת וקיים ביניהן דמיון רב.
רומי ואני נוהגות לקבל מחמאות רבות על הדמיון שיש בינינו לבין אימנו, דימיון שאני עצמי עוד לא הצלחתי לראות. לכל אחד ממשפחתנו יופי שונה, וכנראה זה מה שמייחד אותנו, להיות משפחה כה מושלמת ונפלאה.
משפחה ללא פגמים, ללא בעיות כלכליות או כספיות, משפחה בה אין ריבים, אין בעיות, אין סבל.
אילו כל זה נדמה כאשליה בעיניי. אילו רק הייתי יודעת כבר אז את האמת כולה על משפחתי...

______________________________________

היווש:) חפירות !! קודם כל, אני חייבת להודות לכל מי שקורא את הסיפור !!
דבר שני, שמתם לב שאני מתנסחת מוזר?? חחחח אני ממש מקווה שתאהבו את סגנון הכתיבה שלי.. כי בהחלט יש עוד למה לצפות
הסיפור מורכב יחסית ובגלל זה, אני אעלה פרק רק כשאני אדע שבאמת קוראים אותו.
לא יכולה לחכות כבר להעלות את הפרק הבא, ששם העלילה באמת מתחילה להתפתח !!