0.2 - "there is no sweeter innocence than our gentle sin"
/אין תמימות יותר מתוקה מחטאנו העדינים.
הוא מעולם לא נתן לי לעשן בפנים. הוא אף פעם לא אהב שאני מעשן בכל מקרה.
הוא תמיד רצה כלב, מה שלא הסכמתי. איך עוד הייתי מתגנב החוצה (כדי לעשן) אם הדבר הארור הזה ינבח כל הזמן?
הוא תמיד היה מתרגז ואני הייתי שותל נשיקה על שפתיו.
"אתה יודע שאני אלרגי, אהבה שלי" הייתי משקר בקלות, והוא היה מטלטל את ראשו מעלה ומטה ותלתליו הרכים זזים יחד.
"כן. כן, אני יודע." הוא היה אומר לי.
הייתי מחייך וחופן את הצד של פניו היפות, "אז תפסיק לשאול" הייתי דורש.
אז בהלם הוא היה אומר "אתה החטא העדין שלי" ולזה הייתי נאנח בשעשוע.
"ואתה התמים המתוק שלי".
YOU ARE READING
Take me to church / Larry - Hebrew
Fanfic"השטן קיים והוא לא איזה איש קטן אדום עם קרניים וזנב.." -- כל זכויות התרגום שמורות לנו - carmel_and_mor@ וכל זכויות הכתיבה שמורות ל- louish@
