״ותפסתי את רועי באמצע..... את יודעת מה... עם החברה בין הטובות שלי.... באותו רגע אני הייתי בלחץ, אני הייתי בשוק, אני פשוט לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. בחודשים שאחרי עברנו משבר ענק והיינו הולכים לטיפול זוגי ועושים כל מיני דברים כדי לא לוותר על המערכת יחסים הזאת, וברור שבסוף סלחתי לו... ובגלל זה הייתה לי את הזכות כמה פעמים ככה ללכת לברים להשתכר... את יודעת.. ולאט לאט כבר התרגלתי לזה שזה ״מותר״ לי..וכנראה שנמאס לו. ועכשיו כשאני חושבת על זה... באמת קצת הגזמתי.. ואז בקיצור, זה נגמר בינינו ואת לא מבינה! זה כזה כיף! זה הקלה מטורפת!״
_____________________
נקודת מבט אלה:
״זה נגמר בינינו ואת לא מבינה! זה כזה כיף! זה הקלה מטורפת!״
היא אמרה את כל זה.. אבל ראיתי איך היא מתאפקת לא לבכות, ראיתי את הדמעה מנסה לצאת ולהוציא את כל הבכי הזה... ״לירון אם את צריכה לבכות תבכי, אל תחזיקי את זה, הכל בסדר.״ והנה זה הגיע. היא התפרקה. ״אני בכלל לא רציתי שניפרד! אני מצטערת! אני רוצה שנחזור! אני אוהבת אותו!״ היא אמרה בזמן שהיא בוכה, יותר נכון צעקה בזמן שהיא בוכה. ״לירון תרגעי, אם את באמת רוצה אותו, וזה צריך לקרות זה יקרה, אבל בינתיים, מה שקורה עכשיו, זה מה שהגורל בחר, ולא נלחמים בגורל״ ניסיתי להרגיע אותה קצת.. וכן, אני מאמינה בכל הדברים האלה של גורל ואמונות טפלות וכל החרא הזה. ״טוב יאללה בואי נעוף מפה ודי לבכות לירון, נלך לישון אצלי ומחר נסתדר, כבר מאוחר בטירוף״.
____________________
נקודת מבט לירון -בוקר-
אוף נו למה קמתי כזה מוקדם עכשיו רק 6:00 בבוקר. בדרך כלל בסוף שבוע בבית אני קמה לפחות ב11:00. טוב נו, בטח התרגלתי מהפנימייה. טוב אני אלך כבר להכין לנו ארוחת בוקר.. מה בא לי? טוב אם בזמן האחרון אני בקטע של בריאות כי עוד מעט קיץ ואני צריכה להיות כוסית לקיץ ;) אז אולי אני אכין לי גרנולה... כן יאללה בא לי!
______
7:00
______
״בוקר טובבב״ קפצתי על אלה.
״הכנתי לך ארוחת בוקר״
״תעופי ממני מפגרת״ אלה אומרת בשקט מתה להמשיך לישון.
״נו יאללה אני רוצה שננצל את היום הזה תעופי כבר מהמיטההההה״ צרחתי לה באוזן והתחלתי לצחוק כי ידעתי איך זה מעצבן אותה.
״סתמי כבר ותעופי ממנייייי״ אלה מתחילה לצעוק עליי אבל אני רק צוחקת כי אני יודעת שכשהיא תקום היא תהיה בן אדם אחר, זה פשוט העייפות שבה.
״טוב יאללה לא מצחיק יותר אלה קומי כבר יא עצלנית!״
״טוב, טוב תרגעי..״
סוף סוף היא הצליחה לקום...
______
8:00
______
״אלה סיימת כבר להתלבש? כבר שעה את בחדר!״ צעקתי לה מהצד השני של הבית.
״אני כבר באה, חכי!״ יואו תמיד אני מחכה לה שעות.
״אם את לא באה עוד 40 שניות, על השעון, אני הולכת לבד!״ כבר התחלתי להתעצבן, חצי שעה אני כבר מחכה לה. ״ אני באה, אני באה״ פתאום אני רואה את אלה יוצאת מהחדר צולעת עם נעל אחת על הרגל נעל אחת ביד, שרוך בשמלה גומיה בחזייה... ״לזה את קוראת מוכנה? יאללה אלה!״
-כעבור 10 דקות-
״או, תודה לאל אלה חשבתי שכבר בחיים לא נצא! דרך אגב איך הייתה ארוחת הבוקר שלך?״
״הייתה מדהימה, תודה רבה לך!״
״טוב נו אז לאן בא לך ללכת?״ התחלתי לחשוב על כל מיני מקומות שעוד לא הייתי בהם..
״רוצה אולי לפארק מים?״ אלה הציעה..
״לא כל הגברים שם הם הורים אין רווקים...״
״צודקת... רוצה סרט?״ עוד רעיון מדהים של אלה..
״מה סרט? איך ייראו את הגוף המדהים שלי שאני עובדת עליו כבר חודש אם אנחנו נשב בחושך?״
״טוב, טוב תרגעי.. רוצה ים?״
״כןןןןןןןן! גאוני! את גאונה! פשוט רעיון גאוני! מוח גאוני! אעאעאעאע!! יש הולכים לים!!״ לא הבנתי איך לא חשבתי על הרעיון הזה בעצמי!
בים:
״טוב אלה, בואי נפרוש מגבות, נוציא אוכל, מים, טלפונים, ונתחיל לצלם.״
״לצלם מה?״
הייתי בשוק.
״מה חשבת?! שבאנו לפה סתם ככה? יש סיבה ענקית לזה!!״
״מה הסיבה??״
יואו מה היא מטומטמת?!
״תחשבי, את יודעת.״
״נו, לירון אני לא יודעתת!!״
״הסיבה היא שאנחנו צריכות עוד תמונות לאינסטרגם!!״
״אה נו אז תגידי... כבר נלחצתי!!״
״טוב מה את אומרת על הזווית, האפקט, הבגד ים, הצורה, ההחזקה של הטלפון, הסידור של השמונה שערות הכי ימניות של השיער שלי בתמונה הזאת?? ואלה, תגידי רק את האמת!״
״התמונה ממש יפה אבל החוטים שבצד של התחתון בגד ים שלך, החלק שבקושי רואים, יש שם חוט מסובב וזה הורס את התמונה.״
״צודקת... טוב תעשי לי עוד אחת ותגידי לי מה לעשות מכף רגל ועד שיער!״
״טוב, נו יאללה, שימי את הרגל על קצות האצבעות, יופי! אה לא תזיזי קצת את הזרת.. אוקיי עכשיו יש לך שערה אחת בשיער בצד ימין שאת צריכה להוריד אותה למטה קצת, עשית? יופי! טוב עכשיו החלק העלי-״
״סליחה?״
מישהו זר ניגש לדבר איתנו..
״אני יכול להפריע לכם רגע אחד??״
״כן......״
״יש לכן גוף מאוד מאוד מאוד יפה, ואתן בעצמכן מאוד יפות, אני צריך אותכן למשהו, אתן יכולות לבוא רגע לשיח??״
YOU ARE READING
I Can Fly
Aventuraקמתי מהמיטה, הסתכלתי במראה.. נזכרתי לאט לאט מה קרה. בחוץ יש רוח, גשם.. ואני יושבת לי לבד על המיטה, מחכה. מחכה שהכל ייגמר כבר, מחכה להתחיל מחדש, מחכה לחיות כמו נערה רגילה בת 20.. אני מחכה לכל זה בתקווה שיום אחד משהו יקרה. שיבוא איזה מלאך ויציל אותי...