יומנה הפרטי של שירן

יום שני:
״עוד יום לימודים עבר, סוף סוף!״ אמר עומרי
שיושב לידי באותו שולחן.
אכן היה זהו יום גרוע , המורה שלנו לחשבון הודיעה שיש מבחן בעוד כשבוע.
חשבון זה המקצוע השנוא עליי,
אני באמת לא מבינה למה צריך ללמוד חשבון .

יום שלישי:
שירן, קומי עוד רבע שעה את צריכה להיות בבית הספר! אמרה אמי שניסתה להעיר אותי , כי השעון המעורר שלי משום מה לא עבד.
ממש לא רציתי לקום אבל היום יש במערכת חשבון ,
ואיך לומר המורה שלנו לחשבון קצת מפחידה...
אז התארגנתי מהר , לקחתי ארוחת בוקר ויצאתי.

כשהגעתי לבית הספר המורה לחשבון אמרה לי -״שירן, למה איחרת ?? ולפני שעניתי לה היא אמרה לי ״טוב , לא משנה לכי למקומך בלי תירוצים ולשיעור הבא את צריכה להביא לי את עמוד 137 בספר כתוב 5 פעמים!!!״
״אוף״ חשבתי לעצמי והתיישבתי במקומי.

כשחזרתי מבית הספר , אחרי שאכלתי  ארוחת צהריים  והכנתי את העונש שהמורה לחשבון המעצבנת הביאה לי , חשבתי לעצמי כמה הייתי רוצה  שעומר ואני נהיה חברים וכמה היה נחמד אילו גם הוא היה מאוהב בי ולא רק אני בו.

יום רביעי:
ביום שלמחרת קמתי מוקדם כי הפעם השעון המעורר שלי העיר אותי .
התארגנת ואכלתי לאט וזה היה די כיף לא למהר וגם היום אין חשבון במערכת!
״יש״ אמרתי לעצמי.
היום היה היום הכי כיפי בחיים שלי (נראה לי)
עומר הציע שנלך ביחד הביתה (כל אחד לבית שלו , כמובן) ובדרך דיברנו על כל מיני דברים כמו לימודים ותחביבים .
וכשכמעט הגענו כל אחד לביתו עומרי אמר לי -
״שירן , את רוצה מחר ללכת לסרט כאילו אם בא לך? אם לא תרצי זה בסדר. ״
״כן, אני רוצה ״. אמרתי בפנים סמוקות מבושה .
״טוב , בי שירן ״ אמר עומרי .
״ביי״ השבתי לו.

כשהגעתי לביתי הדבר הראשון שעשיתי היה לשאול את אמי האם אני יכולה ללכת עם עומרי .
זה היה קשה , התחננתי בפניה עד שהיא הסכימה.

יום חמישי:
ביום שלמחרת אחרי שהגיע הצלצול הגואל שמודיע שנגמד בית הספר ,
לקחתי את תיקי והלכתי לעומרי .
״לאיזה סרט אנחנו הולכים בכלל??״  שאלתי את עומרי.
״מהיר ועצבני״.  ענה לי עומרי.
״אהה, אוקיי״.  השבתי.

כשהגענו לאולם הקולנוע עומד קנה 2 כרטיסים , בקבוק קולה ופופקורן .

הסרט היה די משעמם אבל כשהייתה ההפסקה באמצע הסרט זה קרה, עומרי הציע לי חברות!!
כמובן שאמרתי לו כן.

יום שישי:
יום הלימודים שלמחרת היה די מוזר .
כשנשמע הצלצול להפסקה כולם יצאו מהכיתה אני קמתי מכסאי והתעוררתי  מחלום שבו חשבתי מה יקרה אם עומרי היה אח שלי.
ומרוב בלבול הפלתי את הקלמר שלי וכל מה שבתוכו , כמובן שעומרי מיד קם לעזור לי .
באמצע שעומרי ואני הרמנו את כלי הכתיבה שלי ,פתאום נפתחה דלת סתרים בקיר שמאחורינו.
״מה זה?״  אמרנו עומרי ואני באותו הזמן.
״רוצה להיכנס ולראות מה זה , שרון?  שאל אותי עומרי.
״כן״  השבתי , לא באמת רציתי פשוט לא יכולתי לענות לעומרי לא.
נכנסנו, ומה שראינו היה .....