הנבחר

פתיחה

הוא פשוט עמד שם , הוא לא זכר למה .
הוא הסתכל מסביבו ולא זיהה את המקום .
הוא פחד , אבל הוא לא ידע למה .
הלב שלו דפק במהירות , כאילו בדיוק סיים להקיף את העולם בריצה .
הוא הכריח את עצמו להירגע ובדיוק כהתחיל להירגע הוא הבין שהוא לא זוכר את השם שלו .
למה לעזזאל הוא לא זוכר איך קוראים לו ?איך מישהוא שוכח דבר כזה ? זה כמו לשכוח לרכב על סוס ,למשך רגע הוא תהה לעצמו אם את זה הוא זוכר ולצערו לא היה סוס באזור כדי שיוכל לבחון את המיומנות הזאת .
הוא הרגיש מתוסכל , הוא תפס את הראש ולפתע הרגיש רטיבות , הוא הסתכל על היד באור הירח וראה שזה דם .
למה הוא מדמם ? איך זה קרה ? מתי ? מי עשה לו את זה ? כל כך הרבה שאלות תקפו אותו עד שהוא חשב שהוא עומד להתעלף .
הוא היה לבוש בגדים שלא נראו עשירים מדי אבל לא כאילו חסר לו כסף לאוכל , היה לו פיגיון תלוי על חגורת המותניים שלו ועוד סכין קטנה בנעלי העור הגבוהות שלו .
הוא התחיל ללכת אחורה בזהירות כשהוא עדיין בהלם ואז משהוא כמעט הפיל אותו .
הוא הסתובב וראה שזאת גופה , אדם מת שוכב מאחוריו , הוא הרג אותו? הם היו אוייבים ? חברים ? סתם אנשים שבמקרה נקלעו למצב הזה ?
הוא ידע אבל הוא החליט שלא כדאי לו לחכות ולברר הוא הסתכל מסביבו וראה גבעה , הוא יעלה לשם ויחפש לאן הוא יכול להמשיך משם , רעיון טוב .
הוא התחיל לרוץ , מדלג בקלילות מעל גזעי עצים שנפלו באמצע הדרך , מעל סלעים ובמעלה הגבעה .
כעבור כמה דקות הוא הגיע למעלה בקושי מתנשף.
הוא הסתכל סביב וראה מקור אור לא רחוק מאוד , הוא הניח שזה כפר קטן , אולי מישהוא יזהה אותו שם .
אבל היה חשוך והוא היה לבד , עייף , רעב, חלש ועדיין בהלם.
הוא החליט ששינה קלה תעזור לו עכשיו.
הוא בדליק מדורה בעזרת זרדים וענפים שהיו על האדמה לידו , ונשכב ליד המדורה כשמעליו אור כוכבים.
אחרי זמן לא ארוך , נרדם.
הוא חלם , בחלום הוא היה בסירה קונה ששטה באגם , הוא חותר בה ומחייך , מולו ישבה בחורה יפייפיה , שיערה החום גלש על כתפיה , שמלה לבנה חומה נחה עליה במידה מדויקת כאילו נתפרה במיוחד בשבילה . הם צחקו .
ואז החלום השתנה , הוא כבר לא היה באגם, הוא היה במערה כשכוח הקירות עשויים מאבן ועמודי אבן נראים כאילו הם מחזיקים את התקרה מלקרוס כשכם הם לא נראים יצים במיוחד .
הוא היה לבוש בגדי עור כשהוא מחזיק ביחד אחת מגן מלא ובשנייה לפיד , לא , זה לא היה לפיד , האש יצאה מהיד שלו עצמו וחרב הייתה תלויה על המותן שלו.
הוא התקדם אל תוך המערה בצעדים שקטים וזעירים.
לפתע , מתוך החושך נפתחו שתי עיינים גדולות שנראו כמו העיינים של חתול ענק וחיוך שזהר בחושך כאילו הוא בא מתוך הפה , מלא בשיניים חדות וגדולות , ואז החיוך דיבר " אני מחכה לך " אמר " בוא אלי , אתה יודע איך למצוא אותי " ואז הוא צחק , צחוק גדול ומרושע . והחלום נגמר.

הוא התעורר , היה כבר בוקר , הוא זכר את החלום טוב .
מה זה היה ? שוב הוא נתקף מלא שאלות עד שהייתה לו סחרחורת , כאילו הגוף שלו לא רוצה או לא מסוגל להזכר .