Chapter 1

407 24 6
                                    


פרק 1
*נקודת המבט של אליסון*
התעוררתי היום סוף סוף במיטה אמיתית, הייתי שמחה כי סיימנו לעבור, חוץ מכמה קופסאות ריקות שהייתי צריכה להוציא.

שמתי את המשקפיים שלי ובדקתי את הטלפון שלי. קיבלתי הודעות מאמא שלי לפני עשר דקות.

הודעה מ: אמא
אני באה לבקר אותך ואת השותף שלך.
התגובה הראשונה שלי הייתה: טוב, שיט.

קמתי מהמיטה שלי, שמתי ג׳ינס כהה וטי-שירט וסידרתי את השיער שלי.
התחלתי להוריד את הקופאסות במדרגות בטירוף. כשזרקתי אותם, שמעתי רכב חונה במגרש החנייה.

רצתי לפתוח את הדלת וראיתי את קמרון, שהיה בלי חולצה, פותח את הדלת.
ראיתי את אמא שלי ובמבוכה אמרתי לה להיכנס

״זאת אמא שלך אלי?״ קמרון שאל ״היא יפהפייה״
״תשים חולצה לפני שאתה מחמיא לאמא שלי אחי״ צחקתי.

קמרון רץ במדרגות, בזמן שאני לקחתי את אמי לספה כדי לדבר.

דיברנו לזמן מה עד שאמא שלי שאלה שאלה.
״כמה זמן לוקח לחבר שלך?״ היא אמרה, והיא לא צחקה
״אמא, הוא לא-״ קמרון הפריע לי.
״אנחנו לא יוצאים״ הוא אמר עם חיוך.
הוא ירד במדרגות והתיישב לידי ״אנחנו רק שותפים לחדר. דרך אגב, קוראים לי קמרון.״

דיברנו וצחקנו עד ששמענו את פעמון הדלת מצלצל.
״אני אפתח הפעם!״ אמרתי ופתחתי את הדלת. ״גברת דאלאס?״
״יאפ, זאת אני״ היא אמרה. היה לה אותו חיוך של קמרון.
היא התיישבה ליד אמא שלי. ״מי זאת?״ היא שאלה
״זאת אמא שלי.״ עניתי לה ״אמא, זאת גברת דאלאס״
״בבקשה, תקראי לי ג׳ינה!״  היא אמרה ולחצה לאמי את היד.
אחר כך המשכנו לדבר ולצחוק, זה היה כיף.

״טוב כדאי שאני אלך״ אמי אמרה.
״גם אני אלך״ אמא של קמרון אמרה.

אחרי שהן הלכו התיישבתי על הספה עם אנחה ענקית.
״אמהות הן קשות לפעמים.״ קמרון אמר והתיישב לידי
״אני יודעת״ עניתי

הטלפון שלי השמיע הודעה. זה היה צ׳אט קבוצתי של שון, קרטר, מאט, נאש, קאם, אהרון, טיילור, ג׳ק וג׳ק, ואני.

הודעה מ: נאש
קאם, אלי, אנחנו באים, תהיו מוכנים לוותר על המיטה.

את/ה:
אני לא הולכת לצאת מהמיטה!

הודעה מ: נאש
אני מניח שזה אומר שאת וקאם חולקים מיטה.. הו, הבנת קאם?

את/ה:
תשתוק.

הסתכלתי על קאם, הוא חייך כמו אידיוט.
״אנחנו חייבים אם הם באים.. אני ישן בלי חולצה, לא אכפת לך נכון?״ קאם אמר וצחק.
״אוקיי״ עניתי.

הבנים באו בערב ואכלנו ארוחת ערב. אחרי זה סיימנו שיעורים.

בסביבות 2:30 בלילה שמעתי את קמרון מדליק את האורות, התעוררתי ושמתי את המשקפיים שלי.
״לא הערתי אותך נכון?״
״אתה כן.״ עניתי ״אבל זה בסדר.״ בדקתי את הטלפון שלי וחזרתי לישון.
קמרון כיבה את האורות ונכנס למיטה.

לא הרבה זמן אחרי זה הרגשתי משהו נוגע בגב שלי. התעוררתי וראיתי את הזרוע של קאם מסביבי.
כל מה שחשבתי באותו רגע היה: הו אלוהים, למה למה למה למה

אחרי זמן מה פשוט נרדמתי.
---
הייי
סליחה שלקח לי די הרבה זמן לפרסם פשוט היה לי בעיה בטלפון..
אני יודעת שבנתיים זה משעמם אבל זה נהיה יותר מעניין בהמשך :)

Just a roommates- Cameron Dallas fanfic [ hebrew ]Where stories live. Discover now