פרק 1 . שנת 2007

1.3K 47 3
                                    

8 בינואר שנת 2007 .

" בנות תשבו בשורות יש לי דבר לומר בקשר
להופעה הגדולה שהולכת להיות לנו . "
המורה מארי פלקרסון אמרה אחרי שסיימנו את הריקוד שאנחנו עובדות עליו לקראת ההופעה שלמרות שהיא בעוד שנתיים היא הופעה חשובה.

אחרי שהתיישבנו בשורות מארי פלקרסון התחילה לדבר , "חשוב לי שתדעו שכל אחת מכן שפה עשתה עבודה קשה אפילו בתור ילדות בגיל 8 צפוי לכן עתיד מזהיר. "
ג׳סיקה ואיימי התלחששו ביניהם בעוד שניסיתי להתרכז , מה מארי מנסה להגיד לנו בעצם? .

"באים להופעה שלנו שני נציגים מטעם אקדמיית בורסטין אחת האקדמיות המצליחות בעולם למחול מודרני , כדי לבחור אחת מכן שתלמד שם באקדמייה ותגשים את חלומה להפוך לרקדנית מקצועית . "
היא המשיכה ודפיקות ליבי פעמו במהירות , זה אומר שהחלום שלי יכול להתגשם ? .

"מכל אחת מהקבוצות מהסטודיו שלי יבחרו את הכי טובה וישלחו אותה לאקדמייה , והשנה הם בוחרים גם ילדות מגיל 10 כדי ללמד אותם ולהשקיע בהם"
היא אמרה והתרגשתי, "אני רוצה שתראו לי ברגע זה קטע ריקוד קצר שאתן בוחרות ולפי זה אני יבחר מי תהיה זאת שתקבל סולו בהופעה הגדולה ותעבור אימונים ביחד איתי כדי שנגיע להצלחה. "
מארי הוסיפה , " יש לכן שעה לעבוד על זה!" .

האנדרנלין זרם לי בגוף ומהר חיפשתי מקום בצד להתאמן , נעמדתי ליד המראה ואספתי את השיער בחוזקה .
מארי הפעילה את השיר שעבדנו עליו לפני כמה שיעורים והתחלתי ליצור ריקוד בעוד איימי וג׳סיקה בוחנות אותי .

חזרתי על הריקוד בפעם האחרונה בעוד מארי קוראת לנו להתאסף כי נגמר הזמן .
" אני יקרא לכל אחת אחת ואני מבקשת בנות בלי רעש תשבו בנתיים על יד הקיר . "

שיחקתי עם אצבעותיי עד ששמעתי את שמי והרמתי את ראשי .
התרוממתי והלכתי לכיוונה של מארי כשהבנות הסתכלו עלי ובחנו אותי .
" אל תפשלי בלה ! " מלמלתי לעצמי .

כשסיימתי מארי הסתכלה עלי ובחנה אותי כשהבעתה ריקה לא מראה לי שמץ מה היא חושבת על זה.
" בלה מרטין את היית האחרונה תשבי בחזרה אני עכשיו מודיעה לכן . "
הנהנתי וחזרתי למקומי לחוצה כי פספסתי קטע קטן ובטוחה שאני לא האחת שתקבל את הסולו .

מארי נעמדה בעוד אנחנו ישבנו והסתכלנו עליה התנשמתי עמוק כבר מקבלת את זה שהסולו לא הולך להיות שלי .
" אוקיי בנות החלטתי ואני יגיד את זה בקצרה מי שמקבלת את הסולו היא בלה מרטין . "
כל המבטים הופנו אליי , ופתחתי עיניים ברווחה התרוממתי וחיבקתי את המורה מארי בלי לחשוב על מה אני עושה .
" תודה לך ! " צעקתי לעברה כשהיא חייכה .

הסתיים השיעור וחיכיתי לאמא שלי בגן המשחקים שם תמיד היא באה כדי לאסוף אותי .
ג׳סיקה איימי ועוד שלוש בנות באו אליי עם מבטים כועסים כשהתיישבתי בספסל .
" לא היה מגיע לך ! " איימי אמרה .
" את בכלל רוקדת כמו צפרדע , זה ברור שרימית בטח אמא שלך הביאה לה כסף " ג׳סיקה הוסיפה .

בעוד שאר הבנות לעגו לי ונשכתי את שפתיי שלא יצאו דמעות הילדה שהייתה על הנדנדה באה לכיוננו
" תפסיקו כבר מה אתן רוצות ממנה ?! "
הבנות סובבו את מבטן אליה וגיחכו בזלזול.
" מי את חושבת שאת אמה ? לכי תמצאי "
איימי צעקה ונעצרה כשהבחינה בדילן מוריס שאיתנו בכיתה .
אמה צחקקה כשהבחינה באיימי שבחנה את דילן.
אמה קראה לדילן לבוא בעוד איימי סמוקה,
"דילן הן מציקות לילדה הזאת ונראה שאיימי תקשיב רק לך אז תגיד לה להפסיק!"
דילן התקרב ואיימי ברחה מהמקום אבל לא לפני שהפילה אותי לרצפה " את תשלמי על זה מרטין ! " היא לחשה לי והדמעות שלי התחילו לרדת .

" היי ! , את בסדר ? " דילן שאל אותי כשהושיט לי יד לקום .
" יורד לך דם ! " אמה אמרה ונגעה במקום שנפצעתי בברך .
הוצאתי אנחה של כאב , " ואי זה שורף ! "
" אני מצטערת " אמה אמרה וחייכה.
" אני ילך להביא לך מים ! " היא הוסיפה והלכה.

דילן עזר לי להתיישב בספסל כשעוד דמעות ירדו לי בגלל שכאב לי ובגלל שכרגע עברתי השפלה ! .
" את לא צריכה לבכות ! " דילן אמר כשניגב לי את הדמעות שנפלו .
" אם עוד פעם מישהו יציק לך תקראי לי ! "
הוא הוסיף והראה לי את ידו כשהוא עושה שריר.
צחקתי טיפה וליבי פעם שעוד פעם הוא ניגב לי את הדמעות .

שתיתי את המים שאמה הביאה לי כשהם הציעו לחכות איתי שאמא שלי תבוא .
אחרי עשר דקות אמא שלי הגיעה,
" מה קרה לך בלה ?! נפלת ?! . "
דילן ואמה הסתכלו עלי , " כן נפלתי. "
" טוב בואי תתקלחי כשנגיע לבית . "
חיבקתי את אמה ושחיבקתי את דילן הרגשתי הרגשה מוזרה כזאת בבטן.
" נתראה בבית ספר בלה !! " דילן אמר וחייכתי.
" ביי בלה נתראה " אמה אמרה ונופפה לי לשלום.

" חברים חדשים ? " אמא שלי שאלה כשנכנסנו לבית.
" אפשר להגיד. " גיחכתי ואז נזכרתי שאני לא אמרתי לאמא על זה שקיבלתי סולו !!! .
"אמא שכחתי להגיד לך שאני קיבלתי סולו בהופעה הגדולה !!"
היא חייכה חיוך רחב וחיבקה אותי,
" עכשיו יש לך הכי הרבה סיכויים להתקבל לאקדמיית בורסטין ! " היא לחשה לי באוזן כשחיוך ענק עולה על פניי.

שלום בנות אני מראה את תחילת הסיפור שבלה ילדה עד פרק 5, בפרק 5 היא כבר תהיה גדולה והסיפור יתחיל וחשוב שתקראו את הפרקים האלה הם מסבירים את העלילה ובלעדיהם לא תבינו.

בתמונה - בלה בגיל 8.

Follow Your HeartWhere stories live. Discover now