הוא עצם את עינייו, מחכה לכאב.
אבל הכאב לא בא.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ברגע הראשון זה נראה לתומאס מוזר.
אפילו הזוי.
ואז הבילבול נהפך לפחד.
הוא שמע מתכת נתקעת במתכת, עור נקרע וצרחה. משהו חם וסמיך השפריץ על גופו, זה היה בטעם דם.
בן רגע תומאס פתח את עיניו. והן נפתחו בפחד ובבהלה.
קודם מה שראה לפניו לא היה מובן, מבולבל. ואחר כך התמונה התבהרה. מולו, נגלה מחזה נוראי: ילדה נמוכה שמגיע לו בערך למרפק, עם שער שחור ארוך וקוקיות, מחזיקה חרב שאיתה כנראה היא הרגע דקרה את גדולת החזה מהבטן התחתונה עד לחזה. האישה צרחה בכאב. דם נטף על תומאס. הוא היה מפוחד לגמרי.
"מה את עושה?'' הוא שאל. ''תפסיקי מיד!''
הנערה הסתובבה אליו. הוא ראה שעינייה הצרות שחורות. ''במקום לפקוד אלי,'' היא אמרה באדישות. ''כדאי שתגיד תודה,'' אמרה ברוגע. ''הרגע הצלתי את חייחה'' אמרה בשקט.
''סליחה'' מלמל תומאס, מבויש. 'מה קורה לך?' חשב תומאס. 'מה אתה מבויש למראה הגמדה הזו?'
הוא התאפס והפנה מבט לגמדה. ''אני מודה לך, אבל פעם הבאה, אני מעדיף שיצילו אותי בלי לפצוע את מי שתוקף אותי'' הוא חייך, היא לא תקפה אותו, סימן שהיא הבינה. בנתיים המים השחורים נהפכו בהדרגה לאדומים. תומאס הסתכל על הגדולת חזה, היא הולכת למות מאובוד דם. ''בנתיים,'' הוא אמר אל הילדה בחביבות. ''בואי נעזור לאישה.'' הילדה התקרבה. הוא בא להגיד לה מה לעשות.
הוא חתף סטירה מצלצלת בפרצוף.
''למה שאעשה מה שאתה אומר לי?'' אמרה הילדה ברוגע שתומאס החל להעריץ. ''יש לי ממונים אלי שאומרים לי מה לעשות, אני לא אעשה מה שמי שהצלתי הרגע אומר לי.''
תומאס קפא.
''והם אמרו לי,'' החרב של הילדה נהפכה בן רגע לאקדח. ''להרוג אותה.''
***
''להרוג אותה?'' צעק תומאס בבהלה.
''להרוג אותה'' השיבה הילדה.
האקדח כוון לראשה של האישה. היא הולכת למות.
*יריה*
בלי שתומאס ידע מה הוא עושה, הוא רץ לחצוץ בין האישה לילדה והרגיש איך הסכין שהידו נהפכת לנוחה יותר.
והוא לא יודע איך אבל הכדור נחצה לשניים. האישה ניצלה.
הוא הסתכל על הסכין שבידו, ולהפתאתו ראה שהיא נהפכה לחרב.
הדבר האחרון ששמע לפני שהתעלף זה הילדה שאומרת ברוגע הקבוע: ''אתה בא איתנו.''
YOU ARE READING
דרגה מעל
Science Fictionביפן יש שני ארגונים של אנשים על טיבעים. הארגונים עוזרים לעיר ומתפחים אותה. וזה היה יכול להיות מאוד טוב עם הארגונים לא היו שרויים בסכסוך...
