העיניים המעורפלות של יוקי פנו לידה והיא ראתה דמעות צצות על כף ידה.
***
יוקי ישבה על מעקה המרפסת שערה אסוף בקוקו, על גופה מן שמלה דקה, דקה בצבע אפור שנראה שכבר מיליון פעם השתמשו בה.
אבל היא לא חשבה על זה, לזה כבר הייתה רגילה. היא חשבה על מה שקרה היום. היא ידע למה שיחררה את הילדה, מיצ'יקו, את השם הזה לא תשכח כל חייה, היא גם ידעה מי זו...
היא נשכבה על המעקה והסתכלה על הנוף, היא אהבה את הנוף הזה, הוא ליווה אותה כל חייה, את הבניינים הגבוהים, את הכביש המלא מכונית שיורד לנוף, גשר הזהב ואת כל זה מלווה הים, הוא היה היחיד שתמך בה בזמנים קשים... היא חייכה חלושות. היא הרימה את ידה והסתכלה עליה, על אותו סימן מכוער...
בלי לשים לב היא שקעה בזיכרונות.
***
''אני מצטערת, אני מצטערת!'' בכתה הילדה הקטנה עם השער האדום אש ועיניים האדומות הזוהרות בחשכה.
''לא עוזר להצטער, ילדה!'' צרח עליה אביה. ''את צריכה לעשות את זה!''
-''את מה?'' היא בכתה. ''אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני!''
כל האנשים שעברו באותה עת ריחמו על הילדה שאביה מרביץ לה ללא סיבה, אבל אף אחד לא עזר לה באמת.
עד שהיא באה, זו הייתה התחלה חדשה.
''מה אתה עושה לה רשע אחד?'' ילדה עם שער חלק ויפה, בצבע ג'ינג'י חלש ועיניים ירוקות חיבקה את הילדה בת גילה. ''תעזוב אותה מיד!''
-''הא?'' האיש צרח. ''זו הבת שלי, אני עושה איתה מה שאני רוצה!''
יוקי הקטנה התחילה לבכות מפחד והילדה האמיצה [ככה יוקי קראה לה] חיבקה אותה.
''זה בסדר'' היא לחשה לה. ''הכל יהיה בסדר..''
הילדה נעמדה מלפני יוקי ופרסה את ידיה כדי להגן עליה.
-''אם אתה עושה את זה את לא יכול להקרא אבא!''
-''מ-מה?'' האיש הופתע.
''אבא צריך לעזור לבת שלו, לא להרביץ לה! אם אתה לא עושה את זה אתה לא יכול להקרא אבא!'' הילדה האמיצה נגבה את הדמעות.
הגבר הסתכל עליה שניה ואז ברח, הוא לא נראה שוב מעולם.
''אני מצטערת, לא רציתי שהוא יברח...''
-''זה הדבר הכי בסדר ששמעתי בחיים שלי'' יוקי קמה ונגבה את הדמעות. ''לא, באמת..'' אמרה יוקי בביישנות כשהילדה התחילה לצחוק.
''אני מאמינה לך עם החיים שאת חיית'' הילדה חייכה בחביבות. ''עם אבא כמו שלך.''
-''אני יוקי''
-''אני מיצ'יקו''
מאותו יום יוקי גרה עם מיצ'יקו והיה להם מאוד טוב ביחד, כל יום הם שיחקו ואכלו, והלכו לגן ולפעמים היו רבות, הרי אי אפשר תמיד לשמוח, אבל גם זה היה כיף כי תמיד היו משלימות.
אבל זה היה לפני השרפה הגדולה.
היא הייתה היחדה ששרדה.
היא נשלחה לבית יתומים ומאז היא שם.
YOU ARE READING
דרגה מעל
Science Fictionביפן יש שני ארגונים של אנשים על טיבעים. הארגונים עוזרים לעיר ומתפחים אותה. וזה היה יכול להיות מאוד טוב עם הארגונים לא היו שרויים בסכסוך...
