הפאנטומים

לן

ושוב אנחנו בחדר החשוך והמאובק וארבעת הבנים יושבים של מיטה מלוכלכת ומדברים.
"אני הכי חתיך!" הכריז סורה

"אתה צודק, סורה קון!" הבנות הרנדומליות שהציצו מהחלון צרחו בהנאה.
"אתה חולם" אאוי אמר ברוגע.
"גם אתה מדהים אאוי סאמה!" הבנות הסמיקו עד לשורשי שערותיהן.
"ומה איתי? אני יותר חתיך!" צעק טאיו.
"אתה כזה חתיך שאני לא יכולה להסתכל אליך!" הבנות קפצו עד לחלל וחזרו.
"אף אחד מאיתנו לא חתיך..." לן אמר באדישות. "אתם סתם מסריחים"
"אההה, לן הוא מגעיל, אני רוצה להקיא ממנו!" אמרו הבנות בגועל. "הלוואי שימות!"
כולם ידעו שעד לפני 5 שנים, לפני שאאוי בא, לפני שחבורת החתיכים נוסדה, השאירו את לן בפאנטומים רק בגלל שהוא יסד אותם. לדעת הבנות לן רק כיער את החבורה. "כל המרבה מגריע!" הן אמרו.
ככה זה היה תמיד, אבל עוד כמה שעות זה ישתנה...
-------------------------------------------------
סורי שהפרק יצא קצר ;-;
אני פשוט האוטובוס ויש לי בחילה ככה שעשיתי אותו קצר ;-;