בשעה שמונה וחצי החניכים כבר היו בחדרים שלהם והמדריכים בישיבת צוות
אמרנו למנהל שאנחנו חולות ומיד ברגע שהוא יצא מחדרו נכנסנו לאיזור אך כשרצינו לפתוח את הדלת שמנו לב שהיא נעולה
׳מעולה׳ מולי מלמלה וגלגלה את עיניה
׳בסדר נפתח אותה׳ נאנחתי מתכופפת לגובה המנעול ומכניסה סיכת ראש שתמיד נמצאת עליי במצבים כאלה ומתחילה לסובב אותה בפנים
׳מה אתן עושות?׳ קול מוכר נשמע קפצתי ממקומי והסיכה נכנסה לתוך החור
פאק
׳כלום׳ מולי אמרה מנסה לחפות על פעולתנו
׳אתן מנסות להיכנס לחדר של המנהל?׳ שאל היידן בשילוב ידיים
׳מה פתאום׳ אמרתי אבל יצא לי קול גבוה
׳מה אתן מחפשות שם?׳ המשיך לחקור
׳מה אכפת לך?׳ התעצבנתי
׳טוב׳ אמר והמשיך ללכת
׳הוא נראה לי חשוד׳ מולי אמרה
׳הוא עלוקה אין שום דבר חשוד בו׳ אמרתי מסתובבת חזרה לדלת
׳אין איך לפתוח אותה׳ נאנחתי
׳אז פשוט בועטים בה׳ מולי חייכה
׳עזבי נחזור מחר׳ נאנחתי
מולי גלגלה את עיניה ונגררה אחרי בפרצוף חמוץ
׳איך זה שהוא תמיד מופיע בזמן הכי לא טוב׳ מולי נאנחה
׳לא יודעת׳ נאנחתי ופתחתי את דלת החדר
בחורה בלונדינית קטנה ישבה על אחת המיטות עם מלא דפים סביבה
׳היי?׳ שאלתי לא מבינה מי היא
׳אנה זאת אנג׳לינה השותפה שלנו, יש עוד אחת בשם מריה אבל היא לא כאן׳ מולי אמרה לי
׳אני אנה׳ אמרתי מחייכת אליה והיא החזירה לי חיוך
׳אתן מוכנות למחר?׳ היא שאלה
׳מה יש מחר?׳ שאלתי לא מבינה מה היא רוצה
׳כול שנה בתחילת המחנה אנחנו מעלים מופע שכול כיתה משתתפת בה, מה אתם מציגים? זה מחר׳ אמרה
׳אף אחד לא הודיע לי על זה׳ אמרתי לא מבינה פתאום מאיפה זה בא
׳דיברנו על זה בישיבות...׳ היא אמרה כאילו זה מובן מאליו
׳כמובן...ישיבות׳ אמרתי תופסת בג׳קט השחור שלי מהתחנה ויוצאת לכיוון היידן
רוח חזקה תקפה אותי שיצאתי ומיד לבשתי את הג׳קט
הגעתי לחדרו של היידן ונקשתי ללא סוף עד שהוא הועיל בטובו לפתוח לי וגם זה כשהוא רק עם מגבת
התעלמתי מיד ממראהו המהפנט וניגשתי לעניין
׳יש לנו מחר מופע אנחנו צריכים להציג קטע, לא אמרת לי על זה כלום׳ הנחתי את ידיי על מותניי ברוגז
׳היית צריכה לבוא לישיבות..בכול אופן אני לא חושב שנעלה משהו...הם לא מוכנים׳ אמר
׳תתלבש למען השם׳
׳תכריחי אותי...הסוכנת אנה?׳ לפתע הוא אמר ואני לא הבנתי מאיפה זה בא
׳יש לך תג של הFBI׳ הוא נראה המום
הורדתי את מבטי לג׳קט רואה את התג שלי מיד הורדתי אותו
׳אחד באפריל׳ צחקקתי מנסה לגרום לו להאמין שעבדתי עליו
׳אחד באפריל היה מזמן׳ אמר
׳בסדר נוו ניסיתי לעבוד עליך וזה לא הלך׳ גיחכתי
׳את לא סוכנת?׳ שאל
׳אם הייתי סוכנת לא הייתי כאן׳ אמרתי
׳בקיצור בנוגע למחר אין לנו מופע׳ העברתי נושא במהירות
׳למה יש לך ג׳קט של הFBI׳ הוא החליט שלא באלו לרדת מזה
׳תחפושת׳ אמרתי בגלגול עיניים
׳מה שתגידי, בכול מקרה מה עשית ליד החדר של המנהל?׳ שאל בשילוב ידיים
׳חיפשתי אותו׳
׳בשביל מה?׳ הוא נכנס לחדר שולף מהארון בוקסר שחור ומכנס טרנינג אפור
׳בקשר להופעה׳ התיישבתי על מיטתו
׳חכי כאן׳ הוא נכנס לשירותים ולאחר כמה דקות יצא לבוש במכנס אך עדיין ללא חולצה
׳מתי המופע?׳ שאלתי מעבירה את מבטי מגופו לציפורניי מנסה להעסיק את מחשבותיי
׳בצהריים׳ ענה ולבש סוף סוף חולצה לבנה
׳אחלה אז מהבוקר יש לנו זמן לעבוד איתם על זה׳ אמרתי בחיוך ונעמדתי
׳ביי׳ הוא אמר ונזרק על המיטה
׳ביי׳ אמרתי חזרה ויצאתי בטריקת דלת
׳צריך לקחת מהמנהל את המפתחות שלו ולשכפל אותם ולהצפין לו בטלפון מכשיר מעקב׳ שלחתי למולי
׳ומחר במופע זאת ההזדמנות שלנו׳
YOU ARE READING
Killer
Romance׳יש לך חבר?׳ הוא שאל לפתע ׳לא זה לא ממש הקטע שלי׳ עניתי מביטה למים התכולים מהשתקפות השמיים ׳התאהבת פעם?׳ המשיך ׳לא, אמרתי לך כבר זה לא הקטע שלי׳ נאנחתי ׳לא ניראלי שזה ממש בחירה שלך׳ הוא אמר והביט בי הסטתי את מבטי אליו נתקלת בעיניו הכחולות
