part 7

53 8 12
                                    

רוי משתתק ונראה כאילו הוא מהרהר בליבו, ומתכנס בתוך עצמו.
מלמל "נתראה" והלך.
~~~~~
קמתי בבוקר מלאת מרץ ואנרגיה.
הרגשתי ששום דבר לא חוסם אותי, או מפריע לי.
שום דבר לא הולך לשבש לי את היום!
לבשתי חולצת בית ספר לבנה, ג'ינס ונעליים שחורות.
חטפתי לי חטיף אנרגיה ושוקו.
הגעתי לבית הספר ואז ראיתי את ג'יימס, רצתי אליו וכשהגעתי קפצתי אל בין זרועותיו.
לפתע ראיתי מזווית העין, צל מוכר מביט לעברי. חלף בי רעד קל, ותחושה של אי נוחות.
ניסיתי להבין מיהו הצל, אך לפתע צלצל פעמון בית הספר והלכתי ישר לכיתתי.
בכיתה אמילי חילקה הזמנות למסיבת חוף, שתתקיים לכבוד יום הולדתה.
"את מגיעה,נכון? אל תאכזבי.." אמרה אמילי.
"מה נראלך??" עניתי בחיוך.
"כן...?" שאלה אמילי.
חייכתי אליה, והיא ישר הבינה,
והיא חייכה אליי חזרה.
מאחור שמעתי צליל מוזר, כמו מעין המהום חריף.
הסתובבתי בבהלה, אך הדמות זזה והתערבבה בקהל.
משהו לא טוב קורה, חשבתי.
פתאום המורה הגיעה לכיתה, והושיבה את כל התלמידים.
תלמיד אחד יצא מן הכתה, ואותו לא הצלחתי לזהות מכיוון שכיסה את ראשו עם הכובע של הסוויטצר הכחול שלו.
הוא היה נראה מוזר.
מעולם לא ראיתי אותו בסביבתי, והוא לא היה לי מוכר כלל.

~~אחרי שעתיים של למידה~~

הגיעה ההפסקה.
רציתי לפנות לרוי, לוודא שהכל בסדר...
חיפשתי אותו, התקשרתי אליו-הוא לא ענה, וחשבתי שהוא לא הגיע כנראה לבית הספר.
חשבתי לצלצל לאמא שלו, לבדוק אם הוא בסדר, או מרגיש טיפה לא טוב.
"הוא מרגיש מצויין, הוא הלך לבית הספר, והאמת שהוא התלהב ללכת היום, כי אתמול הוא קנה מכספו סוויטצר כחול" אמא שלו אמרה.
ממשיכה 20 הצבעות 40 תגובות.

My Secret LifeWhere stories live. Discover now