גנים של נבחר

פרק ד-

מאז תקופת הלורד האפל לא נבהלו כך המבקרים בדיאגון. מאז ההשתלטות של אוכלי המוות לא נסו כך היצורים אל מתחת לקורת גג. מאז העיניים האכזריות של הבוגדים לא פחדו להישיר מבט.
הוא צעד במגפיים כבדים. במצחו התנוסס חתך עמוק וארוך שסביבו דם יבש. עיניו הכחולות שידרו אכזריות וקור... ג'ים מתכוון למצוא את אלה.

"סליחה," נשמע קול צייצני מצדו. יצור רזה בעל עיניים בולטות למדי ועור חיוור הביט בו בהשתאות. "א-אדונילי שלי שלח או-אותי לבר-ר-" קולו רעד מפחד ושפתיו השתרבבו ביראה.
"תגיד לאדון שלך," ג'ים בלע את הפתעתו למראה היצור המוזר ותפס בצווארון הכותונת הבלויה שלו. "שאם הוא רוצה, שיבוא אליי בעצמו." גמדון הבית הנהן באיטיות וכבר פנה לחזור בריצה אל אדונו הכעוס, כשנשמע שוב קולו המאיים של ג'ים. "בינתיים, הוא יכול לקרוא לי המחפש."

---------------------

הפקיד המבוגר הביט מלמעלה בנערה המחוייכת בספק. "זאת אלה?" רנדי הנהנן. "הנכדה של הה..." רנדי הנהן שנית. "טוב, אם אתה שליח של מקוגנגל-"

הנסיעה בקרון הקטן אל הכספת של אלה הייתה מעוררת בחילה. לא פעם היא כמעט נשמטה על הארץ המעופשת ורנדי הציל אותה מנפילה כואבת. בדיוק כשהתחילה להתייאש ולחשוב שהם לא יגיעו בחיים, קולו העליז של רנדי הכריז בקולו קולות- "הנה, הגענו!"
אלה לא ציפתה לכזה גדול. בחלומותיה המתוקים ביותר לא הייתה לה כספת בכזה גדול. וואו.

"בואי אחריי, אלה. לא כדי שתינעלי בכספת הזאת." המחשבה הבהילה אותה, לכן מיהרה לצדו של רנדי. 

"אוי לא!" זעקה אלה כשראתה את המנעול של הכספת. "איך נדע מה הקוד?"

הנהג של הקרונית זקף גבתו למשמע השאלה המוזרה- שאכן יכלה להעיד על צמד שודדי כספות- אך הוא שתק.
"הו, אל תדאגי!" חייך רנדי. "סבא שלך השאיר לך את הקוד. מקוגנגל אמרה שהוא השאיר אותו בתליון שרביט זהוב..."
ידיה של אלה נשלחו מיד אל צווארה, אך התליון- כזכור לכם- לא היה שם.

---------------------

המחפש הסתובב שעה ארוכה ברחבי הסמטה עד שהגיעה למבנה מפואר, שעליו מתנוססת כתובת זהב- "גרינטוס". לאחר שנכנס לכל מבנה, לא יכול היה להפסיד בכניסה למבנה הזה- נכון?