חזרה הביתה

פרק 1

רבקה באה מבית טוב , ממשפחה טובה , מנומסת ומלומדת. אימה עורכת דין נחשבת במשרד עורכי דין גדול בירושלים. אביה עובד כפרופסור למדעים במכון ויצמן. גם על אחיה הקטנים הלמדנות לא פסחה , אחיה הקטן בכיתת מחוננים. אחותה לומדת במגמת פיזיקה למתקדמים בתיכון. רבקה עצמה גם היא , למרות גילה הצעיר עובדת כרופאה נוירולוגית בכירה בבית החולים שערי צדק שבירושלים. כל בוקר רבקה עושה את אותו הדבר , שותה קפה חלש ואוכלת פרוסת עוגה טעימה שאימה הכינה לה. לאחר מכן , היא נוסעת ברכבה הפרטי לבית החולים שערי צדק , שם היא עובדת ימים כלילות.... בבוקר שגרתי למדי רבקה הגיעה לבית החולים שמולה רצה האחות שרה בוכייה , לאחר שהצליחה רבקה להרגיעה , הבינה כי בנה הקטן של שרה מאושפז בבית החולים כתוצאה מפגיעה מוחית קשה , רבקה הבטיחה לה כי תבדוק אותו ותעשה כמיטב יכולתה לעזור לו. רבקה ניגשה לחדר 510 שהיה חשוך ומלא במכונות וראתה את נתן הקטן , בן ה - 5 שוכב בדממה על המיטה הלבנה ונראה כאילו הוא נם לו את שנת הלילה שלו בשלווה. היא בדקה את הסימנים החיוניים שלו וראתה כי לחץ הדם שלו תקין וגם גלי המוח שלו תקינים אך בליבה ידעה כי זה לא אומר כלום. היא התפללה חרישית שהשם יהיה בעזרה והוא יתעורר. היא חשבה לעצמה שזאת הפעם הראשונה שהיא מתפללת לשם.... כל בוקר שהגיעה לבית החולים וכל ערב שיצאה ממנו היא עברה דרך חדר 510 ותמיד ראתה את האחות שרה קוראת תהילים בבכי בתקווה שבנה , נתן יתעורר. לאחר כמספר ימים מאז שהגיע נתן לבית החולים הגיעו שוטר ועובדת סוציאלית לתחקר את האם בתקווה להבין מה גרם לו לפגיעה כה קשה במוח. האם שהיתה בבית החולים בעת שזה קרה סיפרה רק מה שביתה לאה סיפרה לה. נתן עמד במרפסת ופתאום נפל ונפגע בראשו מבלי שמישהו נגע בו , כאילו מישהו כיבה לו את "השלטר". הם לא כל כך האמינו לה ... איך ילד קטן נופל מבלי שאף אחד נוע בו ? מה באמת קרה שם ? אולי אחד הילדים דחף אותו ? הם לא הפסיקו להציק לה במשך מספר ימים עד שהם כבר התייאשו. אבל שרה לא התייאשה ולא התלוננה אפ פעם. חשבתי לעצמי , מה יהיה ? האם השם ישמע את התפילות שלה ? ביום ראשון היא הגיעה לחדר 510 לבדוק את הסימנים החיוניים של נתן ופתאום היא שמה לב שהוא הזיז את יד שמאל... האם דמיינתי ? הוא שוב הזיז את היד!!! דר' אברמוביץ!!! דר' אברמוביץ!!! הוא זז!!! בא מהר!!!! דר' אברמוביץ בא לאיטו לחדר 510 ובדק את נתן. יכול להיות שזה רפלקס. אל תפתחי ציפיות!