החוטף שלי

פרק 2:

נק׳ מבט בל:
קמתי בחדר חשוך על מיטה הראש שלי מתפוצץ אני לא זוכרת כלום מה כבר קרה אתמול?

הסתכלתי סביבי החדר היה זוועה מיטת יחיד קטנה ארון שבור חלון קטן שנראלי עכבר לא יכול לעבור בו מנורה שלא דולקת ודלת מפלדה ניסיתי לחשוב איך הגעתי לכאן אבל אני לא זוכרת כלום

פתאום שמעתי רעש מכיוון הדלת הסתכלתי עלייה וראיתי מישהו נכנס הוא הדליק את האור והסתכל עליי המבט שלו העביר בי צמרמורת ולא מהסוג הטוב

פחדתי ממנו עם כל צעד שלו אני התקרבתי לקיר עד שהייתי צמודה אליו והוא היה ליד המיטה ופשוט הסתכלנו אחד על השני בלי להוציא מילה

״אני רואה שהתעוררת סוף סוף״ הוא היה הראשון לשבור את השתיקה

״מי אתה? איפה אני? מה אני עושה פה?״ התקפתי אותו בשאלות

״תירגעי אני אסביר לך״ הנהנתי אליו

״אני לואי טומלינסון״ ישר השתתקתי שמעתי עליו הוא המנהל של הכנופייה הכי גדולה בלונדון

״אני מבין ששמעת עליי לפי הפרצוף שלך״ הוא גיחך

״מה אתה רוצה ממני? מה אני עושה פה?״ שאלתי שוב

״מה את עושה פה זה די פשוט את פה כי אני החלטתי שתהיי פה״ קטעתי אותו לפני שהוא המשיך
״מה זאת אומרת שאתה רוצה תשחרר אותי״ כבר צעקתי עליו לא עברה שנייה והרגשתי את הלחי שלי שורפת

הוא סטר לי

״את לא תצעקי עלי מובן?״ הוא שאל בקול מאיים

הנהנתי אליו מהפחד שהוא יפגע בי הוא חייך והמשיך

״כמו שהתחלתי להגיד מקודם את פה כי אני רוצה אותך פה אני רוצה שתהיי שלי שתהיי איתי״

נבהלתי ההן אדם הזה סדיסט נרגעתי טיפה ושאלתי אותו ״איך הגעתי לפה?״

הוא חייך ואמר ״אני חטפתי אותך״

לא אמרתי כלום הייתי בשוק בשנייה פשוט קמתי וסטרתי לו אני לא יודעת למה זה נראלי פרץ כל הרגשות שלי
הוא קם מהר הוציא מהארון חבל דחף אותי למיטה קשר אותי אלייה ועלה מעלי

״זה פעם אחרונה שאת מרביצה לי זה ברור?״ הוא שאל

״כן״ אמרתי

״יופי ועכשו אחרי שהבנו אחד את השני אני אתחיל עם החוקים:

1. את לא בורחת
אני תמיד אמצא אותך וחבל שתענשי לא?

2. כשאנחנו בחדר את לובשת בגדים קצרים אן הלבשה תחתונה או חולצות שלי מה שיבוא לי באותו רגע
אני פשוט רוצה לראות אותך את כולך תמיד

3. את שלי בגלל זה את עושה מה שאני אומר לך
ואני מתכוון לכל מה שאני אומר לך

4. את לא חוסמת אותי אף פעם
זה לא כיף כשאת חוסמת אותי

5. את לא מתחצפת או מקללת
תאמיני לי שאת לא רוצה לעצבן אותי

6.את לא מדברת עם אף אחד
אני היחיד שמחליט אם מותך לך לדבר עם מישהו

7.את תמיד אומרת כן
זה יעשה לנו את החיים יותר קלים

8. את אף פעם לא אומרת לא
זה יכאיב לי אבל יותר לך

9.ליד חברים שלי את לובשת מה שאני בוחר לך
הם לא צריכים לראות את מה ששלי

10.את ישנה רק איתי
אני רוצה להרגיש אותך כשאני ישן

וזהו אלו כל החוקים תזכרי אותם טוב טוב״
הוא סיים ואני פשוט ישבתי ושתקתי אני פחדנית מדי

״בואי נעלה למעלה אני אראה לך את החדר שלך״ הוא החזיק לי את היד והרים אותי הוצאתי מהר את היד השפלתי בו ולחשתי ״סליחה״

הוא הנהן אליי והמשיך להתקדם עקבתי אחריו ועלינו לבית ענק הבית כולו היה בלבן ועץ והוא נראה בית יחסית רגיל לא הספקתי לראות הרבה וכבר היינו ליד דלת חומה הוא פתח אותה ונגלה לפני חדר גדול עם מיטת זוג באמצע וארון מעץ גדול ועוד דלת שהייתה שם

״תכנסי ותתרגלי זה הבית שלך מעכשיו״ הוא אמר ישר הסתובבתי אליו

״בבקשת תשחרר אותי אני לא אגיד כלום בבקשה״ התחננתי

״או מה קרה את עצובה? תתחילי להתרגל ועכשו אולי אני צריך להזכיר לך את חוק מספר 2 כי אני לא רואה אותך פה עם הלבשה תחתונה״ הוא אמר

״לואי בבקשה לא״ התחננתי שוב

״את צריכה עזרה עם הבגדים?״ הוא שאל

סימנתי בראש ללא והתחלתי להוריד את השמלה ככל שהיא ירדה הרגשתי יותר זולה כשסיימתי הייתי עם ראש מושפל לא הסתכלתי עליו בכלל

״יופי קחי את הג׳קט הזה שימי אותו ואל תסגרי ותרימי את הראש זה לא נעים לי ככה״ הוא אמר והביא לי ג׳קט בייסבול כזה

שמתי את הג׳קט והסתכלתי עליו הוא נשך את השפה שלו והתקרב אליי לא זזתי פחדתי ואז הוא פשוט נישק אותי