החוטף שלי

פרק 4:

נק׳ מבט בל:
אני כבר לא יודעת כמה זמן אני כאן אני רעבה וצמאה וכל הגוף כואב לי וזה שאני רק בהלבשה תחתונה לא ממש עוזר לי
״לו..א..י״ ניסיתי לצעוק אבל הקול שלי יצא חלש וצרוד ניסיתי שוב אבל בסוף ויתרתי אני פשוט מקווה שהוא יבוא להוציא אותי מפה מהר אני לא חושבת שאני אחזיק מעמד הרבה זמן

~כעבור כמה שעות~

לואי נכנס לחדר אני כבר הייתי מותשת לא יכולתי לזוז לא גם שהיה לי לאיפה
״למדת את הלקח שלך?״ הוא שלה והנהנתי אליו לא יכולתי לדבר יותר הגרון שלי שרף הוא צריך מים
״יופי בואי נשחרר אותך מפה״ הוא אמר והתקדם אליי שיחרר את החוטים ועזר לי לקום אבל בשנייה שהוא שחרר את היד שלו נפלתי על הרצפה הוא ישר הרים אותי שוב אבל הפעם על הידיים שלו כמו נסיכה ולקח אותי לסלון
״אני מצטער בייבי אבל אני חייב לחנך אותך״ לחנך אותי? מה אני הכלב שלו

הוא הושיב אותי על הספה והלך למטבח אחרי כמה דקות הוא חזר עם צלחת עם ספגטי ובקבוק מים קטן הוא הביא לי את זה ואכלתי הכל הייתי ממש רעבה גם את כל הבקבוק סיימתי

נשארתי לשבת במקום ולואי נשאר לידי לא זזנו הוא בהה בי בצורה מפחידה ואני רק השפלתי מבט אחרי כמה דקות לואי קם ולקח את הצלחת והבקבוק ושם בכיור הוא חזר הרים אותי ישב והושיב אותי עליו הרגשתי כל כך מגעיל הייתה לי בחילה רציתי להקיא..

פתאום לואי קירב את ראשו אל שלי ונישק אותי לא הגבתי לא זזתי ואז הרגשתי צביטה ביד צייצתי בכאב ולואי לא בזבז זמן וכבר הלשון שלו הייתה בתוך הפה שלי נגעלתי ממנו נגעלתי מעצמי

אחרי כמה דקות לואי התנתק ממני וראה את הפרצוף האדיש שלי ואמר ״מה לא נהנית?״
לא הגבתי פשוט נשארתי אותו דבר
״תעני לי״ הוא דרש אבל לא עניתי השפלתי מבט
״אם את לא רוצה עונש תעני לי עכשו״ עדיין לא הגבתי כבר לא היה לי אכפת לקבל עוד עונש העיקר להיות רחוקה ממנו
״אוקיי רק תזכרי שאת אחראית לזה״ הוא אמר והרים אותי לחדר שלי הוא נכנס וזרק אותי על המיטה הוא קשר לי את הידיים והדמעות שלי כבר התחילו לרדת אחת אחרי שנייה
״אין לבכות את הבאת את זה על עצמך״ הוא אמר ויצא מהחדר אחרי דקה הוא חזר עם שוט והעיניים שלי נפערו והוא גיחך ״אל תדאגי בייבי את תקבלי רק עשר״ הוא אמר עצמתי עיניים ושמעתי את הרעש של השוט חותך את האוויר ופוגע לי בבטן וזה כאב לי ממש הדמעות המשיכו בזרם חזק ולואי ממשיך עם זה כל הזמן הייתי עם עיניים עצומות לא העזתי לפתוח אותן אבל הוא לא עצר בעשר הוא המשיך ונתן לי עוד חמש

בחמש עשרה הוא עצר זרק את השוט ושיחרר לי את הידיים עדיין לא פתחתי את העיינים לואי הושיב אותי ואמר לי לפתוח עיניים לא פתחתי אני לא רוצה לראות אותו

״בל אם עכשו את לא פותחת את העיינים אני אצליף בך שוב״ ישר פתחתי את העיינים וראיתי אותו מסתכל עליי ״את רואה זה לא היה כזה קשה״ הוא אמר ואני השפלתי מבט אני מרגישה שאני עושה אל זה כל היום

״תחכי פה אני אביא משחה לכאבים ואמרח לך אותה״ הוא אמר וקם אחרי כמה שניות הוא חזר עם המשחה השכיב אותי על המיטה והתחיל למרוח לי עמצי עיניים מכאב ונשכתי את השפה לואי עצר וחשבתי שהוא הפסיק פתחתי עיניים וראיתי אותו מסתכל עליי ״אל תעשי את זה?״ הוא אמר
״לעשות את מה?״ שאלתי
״אל תנשכי את השפה שלך״ והנהנתי

לואי המשיך למרוח לי משכה ואחרי חמש דקות הוא סיים ״לכי לישון תנוחי קצת״ הוא אמר והנהנתי הוא יצא מהחדר ואני נשכבתי על המיטה עצמתי עיניים ולא לקח הרבה זמן עד שנרדמתי....

•••••••••••••••
היי מה קורה??? ממש סליחה על האיחור פשוט זה היה פסח ויום אחרי שחזרתי לבית ספר היה לי מבחן במחשבים והים היה לי מבחן בפיזיקה ממש סליחה
מקווה שתהנו מהפרק😜
נ.ב: תגיבו ותצביעו בבקשה🙏