"באמת, אנדי. את חייבת להוריד את הפרצוף החמוץ הזה מהפנים שלך." ארתור דחק בי. הוא עמד מאחורי דלפק משקאות ששרווליו מופשלים וניגב בעזרת מגבת ישנה את הכוסות שזה עתה שטף בחריצות.
ארתור הוא אדם כלבבי. יש לו לב זהב ועיניים טובות. הוא משתדל לעזור בכל עת ועושה את מלאכתו בשמחה ובחריצות. תמיד הערכתי את עבודתו אף על פי ששאר הצוות לא העריך כל כך. אבל זה מעולם לא נתן לזה להפריע לו יותר מדיי ויותר מזה, הוא הכיר תודה בהערכתי. האופי החשדני שלי מעולם לא נתן למשהו לחמוק ממני וכך גם לעברו המסתורי. במהרה נודע לי היכן התגלגל עד שהגיע להיות חבר בצוות של שודדי ים. תמיד הוא היה חסר משפחה. את ילדותו בילה ברחובות לאחר שננטש בידי הוריו כילד בן שלוש. החיים לימדו אותו לשרוד כמו שנצרך מאדם כזה וכששמע לראשונה על שודדי ים, לא היסס וישר חבר לקבוצה הראשונה שנקרתה בדרכו. למרבה מזלו, זו הייתה הספינה של הקפטן ולנטיר.
תמיד חיבבנו אחד את השני כידידים וותיקים ולא יותר מזה אך את אחותי הוא ממש אהב. אהב? הוא יותר מאוהב בה. מהרגע שהפכנו לחלק מהצוות, הוא החל להתיידד איתנו. תחילה, הסיבה הייתה כי היינו קרובות לגילו, אך במהרה הוא החל למצוא עניין יותר באחותי ובי כידידה טובה. הוא התגלה כאדם נחמד מאוד ומסור לאוהביו. לא פעם הוא חלק איתי ועם אחותי טיפים להתמודדות וללחימה, הגניב לנו את האוכל המשובח ביותר על הספינה כי הוא היה האחראי עליו. הוא לימד אותנו את כל מה שלמד בחיים למרות שהיה גדול ממני רק בשנה, הוא היה יותר זמן בחברת שודדי ים. הוא באמת היה חבר הטוב שלי. לכן לא הפריע לי כשהוא סיפר לי את האמת לגבי רגשותיו ואף נתתי לו את מלוא תמיכתי בעניין. אבל עם כל זאת, הוא היה ביישן מדיי לטעמי. הוא לא העז להתוודות על רגשותיו בפני מי שבאמת צריכה לשמוע על זה, בוני כמובן. לא פעם לחצתי עליו ללכת ולספר לה מה הוא באמת מרגיש ולא רק את החברות הטובה ששוררת בניהם כמה מספר שנים טובות. אך זה, פוחד מזה יותר מכך מאשר חרב חדה המונחת על צווארו, אינו מסכים בשום אופן ופנים לגשת אליה ולומר לה את האמת. מאוחר יותר, הודיתי בפניו שזרקתי לבוני מספר מילים בנושא אך היא לא האמינה לי.
"הוא מחבב אותי? שטויות!" כך היא ענתה. ארתור כעס בהתחלה אבל כשראה שהיא בין כה לא מאמינה, הפסיק לחשוב על ווידוי מולה. הוא פחד לאבד את היחסים שיש בניהם עכשיו וזה, גרוע בהרבה על דחייה ממנה, לדעתו. עכשיו הם תקועים במערכת היחסים המוזרה ביותר שהכרתי מימיי. ואולי אני פשוט לא מכירה יותר מדיי מערכות יחסים. הוא מאוהב בה והיא מחבבת אותו קצת יותר ממה שהיא חושבת למרות שהיא לא יודעת את זה.
"החיים האלה הרבה יותר מפתיעים ממה שחשבתי שהם." ישבתי מאחורי הדלפק שארתור עבד בו. "אני יודע שמוות זה דבר קשה להכיל אבל את חייבת ללמוד מהצוות לשחרר במהירות. זו תכונה חשובה אם את רוצה להמשיך להיות שודדת ים מן השורה." הוא הניח את המגבת הספוגה על כתפו במיומנות והפך את הכוס הזכוכית שסיים לנגב על המדף שמאחוריו, על פיה. לאחר מכן הוא נשען בעזרת ידיו על הדלפק ורכן קדימה אליי. "אני חושב שאת צריכה לצאת לחגוג קצת בחוץ יחד עם שאר הצוות. אולי זה יכניס לך קצת מצב רוח." הוא הוסיף.
YOU ARE READING
"Don't worry..."
Novela Juvenil"She needed a hero, so that what became..." היא שודדת ים אמיצה וחזקה. היא לא נותנת לפחדים שלה מקום מרכזי בחיים, ואם יש צורך בכך אז היא גם תוקפת אותם בכל הכוח. החיים מציבים לה אינספור מכשולים והיא לומדת להתמודד איתם כראוי. אבל ההשלכות שלהן קשות עבור...
