בבקשה אל תכתבו שהסיפור חרא זה הסיפור הראשון שלי תודה❤️
זה התחיל כמו כל בוקר קמה בשש מפעילה אמטיוי ומתחילה להתארגן באותו יום התחשק לי ללבוש ג׳ינס קרעים וחולצת בצפר (שונאת את זה) .
ירדתי למטה כמובן שההורים שלי לא היו בבית אני מקווה שהם יפסיקו לנסוע לארצות הברית בלעדי או שנעבור לשם כי פשוט נמאס לי מהארץ הזאת ומהעיר הזאת.
ראיתי שש וחצי כבר הלכתי להעיר את האח הגדול שלי רועי הוא סיים צבא אבל הוא עובד כל החיים שלו בשביל משהו הוא לא אומר למה , הוא לא יוצא למסיבות וברים וכל החרא הזה , אח חנן כזה .
אחרי שאכלתי וסיימתי להתארגן רוני (החברה הכי טובה שלי ) באה לאסוף אותי אם אמא שלה.
בבצפר פגשנו את כל שאר החבורה נועם,עידו,נועה .
אנחנו חבורה די קטנה יחסית לשכיבה הזאת אני נמצאת בוא את זה ככה לא במקובלים ולא בחננות אני באמצע כזה אני פשוט לא סובלת לעשן ולשתות אבל אני גם לא סובלת לימודים ולא אוהבת להישאר בבית כל חיי אני כן יוצאת למסיבות .
כולם דיברו על זה שעוד מעט חופש גדול ומסיימים י׳ ואי איך בא לי שזה יקרה ״וואי אמילי מה אנחנו עושות בקיץ ?״ רוני אומרת
״נראה יש מצב שאני כבר לא היה כאן איאפשר לדעת בלי להעליב ואתם יודעים את זה אני לא אוהבת את ישראל ״ אמרתי
ואז רוני עשה פרצוף עצוב ועצבני ביחד ואני רק עמדת ומחכה שניה עד שהיא תתחיל הכמו כל פעם שאני מתחילה לדבר על חו״ל.
נגמר היום וכמו כל יום הלכתי אחרי בצפר לחוג (אמילי שרה אז היא בפיתוח קול וריקוד מגיל 3 והשנה התחילה תאטרון ) היום נראה לי יש לי היפ הופ, תכלס אני הולכת לחוגים האלה כדי שהיה סיכוי שאני אתחיל לקבל אודישנים ואז אני יגיד להורים שלי שהיו לי אודישנים יותר שווים בחו״ל וששווה לעבור לשם .
סוף סוף נגמר היום הזה אני מגיעה הביתה לוקחת לי משהו לאכול יושבת לראות טלוויזיה ופתאום הטלפון מצלצל וזה לא מספר ששמור אצלי אני עונה וזה.....
