הנושא; זהות.
כשקראתי את "דם האולימפוס" מהסידרה 'גיבורי האולימפוס' מצאתי 'שיחת עידוד' ממש טובה לגבי הזהות של כל אחד מאיתנו.
"באספודל, מיליון נשמות משוטטות בלי מטרה. ומנסות להיזכר מי הן היו. את יודעת למה? כי אלה אנשים שבמהלך חייהם אף פעם לא נקטו עמדה. הם מעולם לא אמרו מה הם חושבים, ומעולם לא שמעו אותם. הקול שלך הוא הזהות שלך. אם לא תשתמשי בו את כבר באמצע הדרך לאספודל".
(אספודל: המקום שהנשמות של המתים הולכות אליו)
למה אני אוהבת את הקטע הזה? כיוון שזה נכון. רוב האנשים לא מביעים את דעתם. הם שומרים לעצמם את הדעות והרעיונות שלהם. אני לא אומרת עכשיו שכדאי להגיד את כל מה שעולה לכם לראש, אבל כדאי שתתחילו לדבר ולהביא את עצמכם. אחרת אתם כבר בחצי הדרך לאספודל. ואם אתם כן מביאים את עצמכם, תמשיכו ככה! ואם הסביבה שלכם לא מכבדת את זה, תעשו כמוני. תכתבו את דעתכם ומחשבותיכם באתרים שנועדו לזה (אני יודעת שוואטפטד לא בדיוק נועד לזה, אבל זה אפשרי פה).
הקול שלכם הוא הזהות שלכם!
H.O.P.E
נ.ב
בתמונה זה ציור של הדמות שאמרה את זה.
(ניקו די אנג'לו. בן האדס)
