מכירים את התחושה הזו, שאף אחד לא הולך לאהוב אותך אף פעם? את כמו הדמות הזו, מסרט או ספר שהחיים שלה מתחילים משעמם, נורמלי, ללכת לבצפר, ללמוד, לחזור הביתה או מידי פעם להיפגש עם חברות. ללכת לחוג ולישון, עד שהיא פוגשת מישהו. שאוהב אותה. שיעשה הכל בשבילה.
רק בלי החלק של האהבה.
את מרגישה שהיחידים שאוהבים אותך או הולכים לאהוב אותך, הם החברות והמשפחה.
(ואם את כמוני את תשכנעי את עצמך שאהבה זה סתם. זה לא שווה את כל המעמץ. ופשוט תמותי כל יום מחדש מבפנים. ובגלל שהשלת את חברות שלך וכמעט את עצמך, אין לך עם מי לדבר על זה. אף אחד חוץ ממך לא יודע את זה עליך.)
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
וכל פעם את רואה על המסך את אותו סיפור. החיים שלה משעממים, קורה משהוא, היא פוגשת בחור, הם מסתבכים במשהו ואז משלימים לחיים באושר לאושר עד עצם היום הזה. ורק להחיות עד עצם היום הזה עם משהו, זה מה שחסר לך.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
נקווה שזה יסתדר מתישהו. נ.ב פתיחה יפה לאולימפידה, לא?
