No Broken Hearts [H.S]

[5]

השעה הייתה חמש וחצי ובדיוק סיימתי להתארגן לפגישה של הארי.

לבשתי שמלה כחולה שהדגישה את קימוריי, וירדה עד ירכיי.

התאפרתי קצת, וסלסלתי את השיער כך שגלש על כתפי.

התיישבתי בסלון וכדי להעביר את הזמן עד שהוא יבוא ראיתי חברים בטלוויזיה, ואז נשמע צלצול בדלת.

הלכתי לפתוח את הדלת וראיתי את הארי.

הוא לבש חולצה כחולה מכופתרת וסקיני ג׳ינס שחור.

הוא היה לוהט.

״היי״ הוא אמר לי בחיוך.

״היי״ חייכתי בחזרה.

״את מוכנה ללכת?״

״כן״ אמרתי ויצאנו.

בזמן הנסיעה הוא סירב להגיד לי לאן אנחנו נוסעים, וכשהגענו ראיתי שאנחנו בים.

״בואי אחרי.״ הוא אמר לי.

הלכתי איתו לעבר הים ואז ראיתי שיש שם אוניה גדולה.

הוא הושיט לי את ידו ונעזרתי בה כדי לעלות, ואז ראיתי שיש באוניה שולחן שמעליו יש מפה לבנה מקטיפה, שתי כיסאות מעץ ונרות זהובים.

אחרי שהתיישבנו לאכול ודיברנו קצת, הוא פתאום נעמד.

״בואי לסיפון." הוא אמר לי.

הלכתי אחריו לסיפון ונעמדנו והבטנו בנוף.

השקיעה הייתה בצבעי ורוד, כתום וצהוב, והיא השתלבה כל כך יפה עם צבע הים כך שלא האמנתי שהתמונה הזאת עומדת לפני.

״וואו זה כל כך יפה.״ אמרתי.

״כמעט כמוך״ הוא אמר.

"תודה" אמרתי והרגשתי את לחיי מאדימות.

אחרי שהאוניה הגיעה בחזרה לשפת החוף, אני והארי ירדנו מהאוניה.

בזמן הנסיעה חזרה לדירה שלי, נשמע צליל הודעה מהטלפון שלי.

לוסי: היי, יצאתי למסיבה, מקווה שיש לך מפתח(:

״שיט״ מלמלתי.

״מה קרה?״ הארי שאל.

״אמ... כלום כלום לא משנה.״ אמרתי כדי לא להדאיג אותו.

״שמעתי את השיט שמלמלת, מה קרה?״