קץ עידן התמימות

"איפה הטעות?" מלמל לִין, העביר את אצבעותיו בשערו החלק וסקר את עשרות הניירות המלאים בנוסחאות שהיו מפוזרים על שולחן הכתיבה בחדרו.

גֶ'ף עמד בדלת החדר והביט בשותפו לדירה. לפני שלוש שנים וחצי הגיעו שניהם למעבדות הלייזר בליבֶרְמוֹר כתלמידי דוקטורט צעירים, לאחר שזכו במלגת סְלוֹוּן היוקרתית. הדירה שבה שוכנו הכילה שני חדרי שינה, חדר מגורים שבו הצטופפו ספה בצבע כתום, שולחן אוכל ושידה, ואליו היו מחוברים מטבחון וחדרון אמבטיה. ג'ף היה איש של בוקר ואהב לקום מוקדם, בעוד שלין אהב לעבוד מאוחר ולישון כמעט עד הצהריים. יחד עם שאר תלמידי הדוקטורט הם נהגו לאכול ארוחת ערב בקפיטריה של המעבדה או במסעדה בעיר ובסופי שבוע היו הולכים לקולנוע, למסיבה או לרכב על אופניים בפארק בֶּרְנָאל הסמוך.

"האינטגרל נכון," פלט חברו, "אימא, אָת רואה אֵת הטעות?"

לין היה המבריק מביניהם. בשנה הראשונה ללימודיהם, בזמן שג'ף נאבק בהבנת התיאוריה המתמטית שמאחורי קרני הלייזר, ידידו מצא פתרון חדש למסלול ההתאבכות של הקרניים, שמאפשר באופן תיאורטי לירות אותן למרחק רב יותר מבלי שתתפזרנה. בשנה שלאחר מכן הפך שותפו לאדם הראשון שהצליח לצייר נקודה אדומה על הירח, הישג שבעקבותיו הרצה באוניברסיטאות המובילות ברחבי היבשת ובאירופה. ג'ף נמשך לצד הטכני של תותחי הלייזר וניסה לפתח דרכים להגדלת הטווח וההספק של המכשיר גדול הממדים, שבו המעבדה השקיעה הון עתק, ואחד הפתרונות שהוא מצא סייע להוציא לפועל את הניסוי המפורסם של חברו.

"ג'פרי, אתה פנוי?"

בשבועות הראשונים להיכרותו עם לין, ביקש ממנו ג'ף, שנקרא על שם כומר הכנסייה בעיר נעוריה של אימו בדרום קרוליינה, להשתמש בכינוי שלו, אך הבקשות לא נקלטו בזיכרונו של שותפו לדירה. או שאלוהים השכיח אותן ממנו. זהו העונש שלי, הוא חשב.

"אתה יכול לעזור לי לבדוק את החישובים?"

זו לא הייתה הפעם הראשונה שחברו, הכוכב העולה שתפס את תשומת ליבם של הפרופסורים, ביקש את עזרתו. ג'ף ניגש למקרר, מזג מיץ תפוזים לשתי כוסות ונכנס לחדרו של לין. לאורך הקיר השמאלי עמדה מיטה צרה שעליה הייתה מונחת שמיכת פוך צהובה בערבוביה עם מכנסי טריינינג אדומים וחולצות קצרות. לוח שכיסה את הקיר הימני היה עמוס בנוסחאות שנכתבו אחת על השנייה בטושים במספר צבעים והבגדים שהצטברו בכוורת שעמדה ליד הדלת איימו ליפול לרצפה. ג'ף הניח את הכוסות על ערימת ניירות והתיישב על כיסא פלסטיק לבן. בניגוד לחוסר הסדר סביב, הסימנים והמספרים שמילאו את הניירות היו מאורגנים בשורות ישרות וצוירו בכתב עגול וברור.

"הַבֵּט," אמר לין והצביע על שרטוט של שני עיגולים וקווים שהסתובבו ביניהם. השעתיים הבאות עברו על ג'ף בניסיון לעקוב אחר שטף הסברים מובן למחצה. למרות שראה את הכיוון הכללי שאליו חותר ידידו, הוא ידע שלא יצליח לוודא שהחישובים שמילאו את הדפים נכונים. הוא המהם מדי פעם, שאל שאלות כלליות בשביל להעמיד פנים שהוא בעניינים ועשה כמיטב יכולתו לעמוד בציפיות של לין.