אני לא יכול להאמין למראה עיניי. אני חולם או משהו כזה? כן, זה חייב להיות זה. אני מתכוון, למה שלואי טומלינסון יהיה צעד מהכניסה לבית שלי? אוקי, בגלל שהוא אוהב אותי ורוצה שנהיה זוג. יאפ, זה נכון.
אני עושה סיבוב והולך לחדר השינה כשאיזה לואי עוקב אחריי לחדר. "ריאן, לאן אתה הולך?" הוא שואל. אני מסתכל עליו ומגחך, "הולך לישון. אני שונא לחלום עלייך, כל החלומות שקשורים אלייך הם סיוט. הארי פעם רצח אותי... זה פאקינג מבעית."
-חתיכת בן של זונה לואי טומלינסון בתוך הבית הארור שלך ואתה הולך לישון-
"אמ, ריאן אתה לא חו-" לואי מתחיל אבל אני קוטע אותו בכך שאני דוחף אותו מהחדר.
"נופ, זה חלום. אני צריך קצת שינה." ואז אני נכנס למיטה ונרדם.
אחרי כמה שעות התעוררתי כי שמעתי קולות לא מוכרים. מה לעזאזל?
קמתי והלכתי לסלון ואני ברצינות הרגשתי על סף איבוד הכרה. לואי טומלינסון ישב על הספה והוא דיבר עם פאקינג ניק ואלי. זה כאילו חלום בתוך חלום?
"מתי אני הולך להתעורר?" אני לוחש. לואי הסתכל עליי וחייך. "ריאן! זה לא חלום, אני נשבע." הוא קם ואמר. הוא תפס אותי לא מוכן וחיבק אותי חזק. "זה אני. נשבע. אני האדם שהתכתבת איתו. אני ה-לואי!"
"חהחה! זה מצחיק." אני צוחק ומנער אותו בעדינות ממני. "אבל עכשיו ברצינות, יש דרך כמה שיותר מהירה להעיר אותי? נהיה כאן מוזר."
לואי נאנח ולקח את ידי. הוא החל ללכת לחדר. כשנכנסנו הוא סגר אחריו את הדלת ונאנח. "תראה, ריאן. באמת שאין לי מושג איך להסביר את זה אבל אני רציני בנוגע לכך שזה לא חלום." הוא אמר בתסכול.
"אני יודע ששיקרתי רוב הזמן אבל מעולם לא שיקרתי בנוגע לעצמי. אתה מכיר את האני האמיתי. אתה יודע איך אני, רק אתה. אפילו הבנים לא יודעים על הדברים שסיפרתי לך. אתה באמת חשוב לי המון ואני רוצה לנשק אותך כאילו ממש עכשיו בגלל שאתה נראה כלכך פאקינג חמוד שאתה מסתכל עליי ככה. אלוהים אדירים. ריאן, בבקשה פשוט תאמין לי. אתה לא חולם. אני באמת לואי טומלינסון, אוקי? ואני- לא. פאק אל תבכה."
אפילו לא שמתי לב לדמעות שזלגו מעיניי. הן היו כלכך חסרות תחושה, ואני אפילו לא יודע איך אני מרגיש. הלואי שהתכתבתי איתו במשך חודשים, הלואי שהתאהבתי בו, הלואי שהתייחס אליי כמו שאף פאקינג בן אדם אחר לא התייחס באמת לואי טומלינסון? רציתי לחבק אותו ולהגיד לו שאני אוהב אותו, אבל לא יכלתי. הייתי עצבני. למה הוא לא סיפר לי לפני? הוא יכל לספר לי. אוקי, אני צריך עוד קצת זמן כדי לעכל את זה אבל עדיין.
לואי הסתכל עליי בשתי העיניים הכחולות והיפות האלו. הוא נראה כאילו הוא רצה לספר לי משהו... אבל הוא לא סיפר. הוא בהה בי והבחנתי בעיניו שהפכו למזוגגות. נאנחתי וחיבקתי אותו חזק. ממילא בסוף הייתי סולח לו.
אני מתכוון, אהבתי אותו במשך שנים. ראיתי אותו בהופעות חיות שלוש פעמים וקניתי את כל התקליטורים שלו ושל הבנים. התאהבתי בו. בו האמיתי. אני לא רוצה שיעזוב.
אבל למען האמת לא רציתי לעשות את זה. לא רציתי להראות לו חיבה. הייתי צריך להיות נוראי, להתעלם ממנו ולהגיד לו כמה שזה שגוי לא לספר לי עליו. אבל פשוט לא יכלתי. הייתי כלכך פאקינג מאוהב בלואי שלא יכלתי לעשות דבר.
תצביעו ותגיבו♡ הו, ונשארו עוד פרק או שניים אני חושבת. אנשים באמת עובדים בזה ומקבלים על זה כסף. אז להצביע ולהגיב זה המעט שאתן יכולות לעשות.
YOU ARE READING
Nice To Meet You - Rouis
Fanfic[ריאן מינאג' & לואי טומלינסון] איזה ילד תמים שולח הודעה לבחור מדוכא. -מתורגם מאנגלית-
