LAST SEEN

PART 4

הראש שלי הלם בחוזקה, עייפות פקדה בגופי והתאמצתי לפתוח את עיניי.
קמתי לצורת ישיבה במהירות, גורמת לסחרחורת בלתי רצונית לתקוף את ראשי.
הסתכלתי על עצמי, ישבתי על מיטת ברזל קטנה, בחדר קטן.

הדבר האחרון שאני זוכרת זה את מילותיו של ג׳ייק ואת ההשפעה הנוראית של החומר שהוא הזריק לי.
קמתי מהמיטה באיטיות, מפחדת לגרום לראשי חוסר איזון.
הלכתי לכיוון דלת הפלדה החזקה שנצבה שם, וניסיתי לפתוח עם כל הכוח שנשאר לי, אך ללא הצלחה, אני כלואה פה, שום דרך לברוח.
העפתי מבט בחדר והתקדמתי לכיוון מראה מאובקת שהייתה תלויה בקיר צדדי.
לא ראיתי את עצמי הרבה זמן, נראיתי חיוורת, רזיתי במשקל והרגשתי את הרעב מכרסם בי.

״את אכן יפיפייה״ שמעתי קול מאחורי שהקפיץ אותי להסתובב, בחור שנראה גדול ממני, נחשף לפני,
הוא לבש חולצה קצרה לבנה, ג׳ינס כחול משופשף ופנים מוכרות.
כל כך הרבה מחשבות עברו בראשי, אך לא יכולתי לומר דבר, קפאתי.
אחזתי בחולצה האפורה שהייתה על גופי, מנסה להיאחז במה שיכולתי.

הסתכלתי לצדדים בייאוש, חיי התמימות שלי הולכים להסתיים במקום הקר הזה.
״מ.. מה אתה רוצה?״ שאלתי בלחש, הייתי נותנת לבחור הזה את כל החסכונות שיש לי, אם זה היה אומר שאני יכולה לצאת מהמקום הזה.
פניו נשארו ריקניות, וגופו החל להתקרב לשלי, נשימות מהירות יצאו מפי כאשר גופי פגע במראה וידעתי שאני לא יכולה יותר לשמור על מרחק הגון ממנו.
״אני רוצה אותך״
עיניי ירדו מפניו לכיוון הרצפה, למה שהוא ירצה אותי? הוא נראה כמו אחד שיכול להשיג כל אחת.
ידו העלתה מעט את חולצתי ונשארה על מותניי.
שפתיו צללו בעדינות לצווארי, משאירות שובל של נשיקות קטנות.
כמו מתוך תגובה מהירה, ידיי עלו לחזה שלו, מנסות לדחוף אותו ולהדוף את מגעו. הוא המשיך עם פעילותיו, הפסקתי לנסות להתנגד לו כשראיתי שזה לא הפריע לו בכלל.
הנשיקות הפכו לנשיכות קטנות על עורי.
״תפסיק״ קראתי, תופסת את חולצתו עם ידיי.
גניחה בלתי רצונית השתחררה מפי ושמעתי אותו מגחך מעל צווארי.
הפעלתי יותר משקל על גופו, דוחפת אותו ממני ככל שיכולתי.

ראיתי את חיוכו הקטן כשהוא עזב והתרחק מעט.
״שבי״ הוא לחש באיטיות ובקול נמוך וצרוד.
עשיתי כרצונו, מבלי לשאול שאלות מיותרות, התקדמתי לכיוון המיטה וראיתי בתוך כיס הג'ינס שלבש, מתכת כסופה מבצבצת, אקדח.

״בבקשה תן לי ללכת, אני אעשה הכל״ התחננתי בפניו, אני לא יכולה לסבול עוד רגע אחד במקום האטום הזה.

״זה לא יעזור לך״ פניו נשארו רציניות.

״..יש סיבה שקניתי אותך. את יכולה להנות פה, אנחנו יכולים להפוך למשהו״ ידו עלתה לפני וליטפה את לחי ברכות. להפוך למשהו? על איזה דבר מעוות הוא מדבר?
״מ..מי אתה?״ רציתי לשאול אותו את זה מהפעם הראשונה שראיתי את פניו.
״ג׳סטין ביבר...״ הוא נאנח.
למה השם הזה כל כך מוכר?
״...תקחי את זה״ הוא לחש שם בידי גלולה לבנה.
״למה זה?״ שאלתי, אוסרת על עצמי לסמוך עליו.
ראיתי את עיניו משחירות וסבלנותו יצאה מגבולותיה.
״למען השם, תקחי או שאני אכניס את זה לגוף הקטן שלך בעצמי״ הוא צעק ונעמד במהירות.
דמעות נוספות גלשו במורד פניי, לקחתי בהיסוס את הגלולה הבוהקת מידו והכנסתי אותה לפי.
״אני מצטער שצעקתי עלייך. את צריכה לסמוך עליי יותר״ שמעתי אותו אומר לפני שראייתי החלה להיות מטושטשת.
הרגשתי ידיים חזקות נעטפות סביבי ולוקחות אותי מהמקום בו הייתי.

״לילה טוב נסיכה״