אין לי שמץ למה הסיפור הפסיק שם. בכל מקרה-בואו נמשיך.
°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
היא התקדמה לעבר הבית, ונקשה על דלת המסרק. "רק רגע! נו באמת! תפסיק לאכול את זה חתול מפגר!" נשמע קול מתוך הבית.
הדלת נפתחה, ומולה הופיעה אישה עם שיער קצר ונמשים.
"שלום, אני צריכה מקום להישאר בו הלילה, בגלל שיורד גשם. אני יכולה להיכנס?"
"בטח! בוודאי. היכנסי וספרי לי הכל."
חלווה נכנסה וראתה בית של קוספליירית ממוצעת. הכל היה מלא בבדים, והייתה מכונת תפירה על שולחן קטן, ליד יותר מדי מזרוני יוגה... המקום הסריח מספריי לפאות והיו סיכות ומחטים בכל מקום.
"אני מצטערת על הבלאגן, פשוט יש כנס עוד מעט ואני לא ממש מוכנה." אמרה והעיפה מבט על החדר.
"זה בסדר.אני רגילה לבלאגן."
"כמעט שכחתי, איך קוראים לך? ומה קרה שאין לך מקום להיות בו?" אמרה בעודה גוררת כיסא והולכת למטבח להכין להן תה. חלווה התישבה עם כוס התה בידה, והתחילה לספר למכשפת השיער (מסתבר), את הסיפור שלה, בעוד המכשפה משחקת עם חוטי החלווה הריחניים שלה.
*כעבור שעתיים*
"ואוו, נשמע כאילו עבר עלייך הרבה. ומה את מתכננת לעשות עכשיו?"
חלווה, שכבר הייתה לה צמה סינית, הסתובבה ואמרה, "אמשיך לחפש את אהובי כמובן, עד שאמצא אותו!"
"או עד שימאס לי." אמרה לאחר מחשבה קצרה.
הן שמו לב שהגשם הפסיק לרדת, וחלווה הייתה מוכנה להמשיך במסעה. היא נפרדה לשלום מהמכשפה, והלכה לה לדרכה עם עודף ביטחון עצמי ושיער מושלם. לאחר שהלכה די הרבה, והתחילו לכאוב לה רגלי הפיסטוק, היא ראתה במרחק....
YOU ARE READING
המסע של חלבה
Randomהסיפור התחיל בתור לשיננית מתוך רעב ושעמום. הוא מגולל את סיפורה של חלבה שמנסה למצוא אהבה ואת מסעה הארוך.
