"איפה את ?"
"את משוגעת? איפה את? אני דואג"
"פייזל..בבקשה..תחזרי"
"מה קרה? למה ברחת?"
"אני יודע שאת אצל אמא שלך..אני בחוץ..תצאי ותדברי איתי"
"פייזל..בבקשה"
"פייזל..דברי איתי..בבקשה"
התא הקולי שלי היה מלא בעוד מלא הודעות כאלה..
ולא החזרתי שיחות..לא עניתי..
הפאלפון שלי היה מפוצץ בהודעות ושיחות ממנו וכמה פעמים ביום הוא בא ודפק על הדלת..לפעמים לרבע שעה ולפעמים הוא נשאר גם שעתיים ליד הדלת.
עבר כבר שבוע מהעזיבה שלי..ורק יומיים אחרי הוא שם לב שאני לא שם..ככה אני משערת..כי ביומיים הראשונים הוא לא דיבר אלי..
אני נאנחת,מסתכלת סביב ומדמיינת עולם טוב יותר..עולם חסר דאגות..עולם שאין בו אנשים,או לבבות שבורים או כל דבר זהה להם.
עולם בלי אנשים..עולם משלי..
עם החוקים שלי.
עם הדברים שלי.
עם מה שאני רוצה.
ואז אני מבינה שכל זה זו סתם אגדה.
כדאי לי לדמיין את זה לפני השינה..אולי אני אלך לישון לפחות עם חיוך לפני שאני אתעורר יום אחרי שוב למציאות.
אני נאנחת...
נהדר..מציאות...פשוט נפלא שיש דבר מכוער כמוה...
אני רק רוצה שקט...אני רק רוצה שלא יקרו דברים מעניינים מידי בחיים שלי. שהכל אהיה יציב ומשעמם וזהו.
אני רוצה להפסיק להיות כל כך רגישה ולהיפגע מכל דבר..
לקחת ללב כל דבר כמו סתומה.
אני לא אוהבת להיות כזו...אני רוצה להיות קשוחה..אני רוצה ללמוד להיות פייטרית..לא פחדנית כמו שאני עכשיו...
נמאס לי כבר...
לא טוב לי...
לא כיף לי... הכל כל כך...מכאיב.
אני נאנחת שוב.
יש לי כמה רגעים בהם אני יושבת בשקט ומנסה לאסוף את עצמי מחדש...כי ברור שאני מפורקת..מרוסקת לחלוטין מכל מה שקורה סביבי.
"פייסלי" אני שומעת את הדלת נטרקת,זה לואי שקורא לי..הוא עולה למעלה ואני יודעת שהוא יראה אותי..בוכה וכאובה..אבל לא אכפת לי.
"פייזל..." הוא קולט אותי בסוף..מחייך אלי ברוך ומתיישב על בירכיו מולי..אני ישובה על הרצפה,כשרגליי מקופלות לבטני.
"בייבי...למה לא ענית לי? השתגעתי מדאגה...מה קורה?למה עזבת?" הוא בוכה?
"למה אתה פה ?" אני נושפת בתסכול
YOU ARE READING
Chubby Lover ( Louis Tomlinson fanfic) ~hebrew~
Fanficי "לא רציתי להתאהב בו. ממש לא. אבל כנראה שזה קרה בכל מקרה " מבית היוצרים של: TAKEN, 21Rules ,Trust... ~לא לילדות תמימ...
