ביננו

פרק 6

״השיעורי בית שלכם הם שאלות אחד עד עשרים. אני סומכת עליכם שתסיימו אותן עד מחר.״ נירה, המורה להיסטוריה הודיעה ובאותו רגע שסיימה את המשפט הזה, כל הכיתה התחילה בקריאת מחאה. אני מצידי שתקתי, הרי זה ספר משומש ומחצית התשובות כבר כתובות לי ככה שאין לי על מה להתלונן כמוהם. ״אוקיי, אוקיי! יודעים מה?״ היא קראה בקול רם וּבוויתור, ״עד שאלה שמונה עשרה, בלי שאלה ארבע, היא קשה בכל מקרה. שיהיה לכם יום טוב.״ היא אמרה בטיימינג מושלם כשהצילצול הרועם נשמע, מתערבב עם הקולות של כולם. כתבתי את מה שצריך לעשות ביומן שאימא שלי הכריחה אותי לקנות על מנת שאהיה יותר מסודרת ממה שאני בדרך-כלל, בפיילוט ירוק ובכתב קטן, נקי וקריא. בנתיים יולי וחן- שהפכו לחברות טובות בעקבות כך שהן ביחד בשיעורי ערבית- נעמדו למולי. הכנסתי את כל הדברים לתיק הצד השחור שלי ונעמדתי.

״הבייתה?״ שאלתי ברטוריות והן נאנחנו בקולניות.

״אני גמורה, גמורה, גמורה.״ יולי התלוננה כהרגלה, וכשיצאנו מהכיתה ספיר חיכתה לנו על-יד דלתות הכניסה לבית-הספר והשתלבה ביחד עם צעדינו.

״אל תתייאשי עכשיו, נשאר לנו בסך-הכל עוד חודש-״ חן התחילה בניסיון לנחם את יולי המיואשת אך ספיר חתכה אותה במהירות,

״-לא איזה חודש חנצ׳ה, תורידי את ל״ג בעומר שיהיה מחר בערב ותורידי שבתות ואז זה יהיה באמת בסך-הכל עשרים ימים לחופש הגדול.״ היא תיקנה וקראה בשמחה.

״שיגיע כמה שיותר, אני כבר לא יכולה לשמוע על אנזימים ומשוואות מסובכות במתמטיקה.״ יולי פיהקה בעייפות המתאימה לשעה תשיעית שהרגע סיימנו.

״אני דווקא לא מחכה לחופש הגדול. אין לי מה לעשות בו בכל מקרה ותהיו בטוחות שלא יהיה לי כוח אפילו לקום מהמיטה הנוחה והגדולה שלי וללכת לעבוד.״ פרמתי את הקשר הסבוך של האוזניות של חן שהיו בידיי. ״קחי.״ סימנתי לה והיא מילמלה תודה לעברי שראתה שהאוזניות שלה סוף כל סוף חופשיות.

״אז מה עושים מחר?״ ספיר הביטה על שלושתינו בזמן שנעמדנו בצומת T אשר מפרידה ביננו. ספיר וחן פונות לצד ימין ויולי ואני ממשיכות ישר.

״יש את המדורה של הבנים ויש את המדורה של שנה מעלינו. רון הזמין את יולי ואותנו אליהם. אני זורמת, תחליטו אתן אצל מי נעבור קודם כל.״ פרסתי את שתי האופציות בשבילהן.

״רון קודם ואז הבנים?״ חן שאלה בחיוך קטן ורומז,

״הפוך.״ יולי וספיר אמרו יחדיו. פרצופה של חן מיד השתנה למבואס. ידעתי שהיא רוצה את נתנאל הרי זה פשוט צפוי מידי.

״חנצ׳ה, אני אשאר איתך עוד קצת בשביל שתהיי עם נתנאל. אל תדאגי.״ לחשתי לה והיא חייכה לעברי חיוך קטן. אני והיא אומנם לא החברות הכי טובות ואם יולי והיא לא היו ביחד בשיעורי ערבית אני לא חושבת שהייתי מתחברת אלייה יותר מידי. זאת אומרת, הכרתי אותה מלפני ארבע שנים ורק השנה דיברנו בפעם הראשונה. מה גם, העובדה שנתנאל שהוא הידיד הכי טוב שלי מאוהב בה בטירוף גורמת לי גם קצת לקנאות לה. הרי הוא הידיד הכי טוב שלי ואני לא רגילה לכך שיש לו מישהי שתחליף אותי באיזשהו מקום במקודם או במאוחר. אבל היא נחמדה מידי. ויפה מידי. והולכת להיות בסביבה שלי עוד הרבה אז אין לי שום סיבה או אפשרות לא להיות נחמדה אלייה ולנסות שנתחבר.