בני האנוש מצאו תגליות מדהימות עם השנים.
- הכוכבים בלילות הם כוכבי הלכת שבחלל,
- יש הבדל בין הטוב והרע,
- השמש מאירה את הירח.
טוב, לפחות הם חשבו כך.
***
״הכוכבים הנוצצים האלה, הם כוכבי לכת ענקיים שמשוטטים בחלל, בין מליוני גלקסיות.״ אימו של לוקאס הצביעה על הניצוצות הלבנים שבשמיים.
״איך את יכולה להיות בטוחה?״ לוקאס בן החמש לא רצה להאמין לכך, הוא לא אהב להפוך כל דבר שנראה קסום בעיניו לעוד עובדות פשוטות.
״מדענים חקרו וגילו.״ הסבירה אימו, משועשעת למראה עיניו האפורות והמבריקות שלא הורידו את מבטם מהשמיים.
״ואם הם טעו? אם מישהו רצה שיחשבו כך, כדי שלא יגלו משהו אחר?״ הוא סוף סוף העביר את מבטו לאימו, שהיתה מופתעת מנקודת מבטו יוצאת הדופן.
״איזה בן אדם יכול לרצות שיטעו?״, ״לא בן אדם.״ תיקן אותה, ״אם לא בן אדם, מי?״ שאלה אימו, שניהם החזירו את מבטיהם לכוכבים.
״יצור אחר, שמסתתר בין הצללים, שומר עלינו מלמעלה.״
מלמל לוקאס הצעיר, הכוכבים הפנטו אותו.
״אין פה אף אחד חוץ מאיתנו, לוקאס.״ נטלי, אימו של לוקאס החלה לדאוג, היא חשבה שדמיונו של לוקאס מפותח כל כך, עד שהתחיל להזות דברים.
״מישהו צופה בנו ברגעים אלה ממש. שומע כל מה שאנחנו אומרים וחושבים, מרגיש את הרגשות שלנו, מאיר את הירח.״ הירח השתקף בעיניו של לוקאס, בעוד נטלי לא הורידה את מבטה ממנו.
״השמש מאירה את הירח, לוקאס. אף אחד לא מסתכל עלינו עכשיו!״ דבריו של לוקאס החלו להפחיד את נטלי, תמיד היתה לו היכולת להחדיר מילים לראשם של אנשים, לגרום להם להרהר בדבריו.
ונטלי, בתור מדענית שכל חייה התבססה על עובדות, לא יכלה להאמין בדבריו של בנה. ״השמש לא מאירה את הירח, אמא. זה מה שאותו יצור רוצה שנחשוב.״
נטלי הביטה בעיניו של בנה, הוא לא מצמץ אפילו לא פעם אחת, נראה כאילו התהפנט לגמרי. עיניו של לוקאס היו זהות לצבעו של הירח.
״לוקאס, הבט בי.״ הורתה לו,
לרגע חשבה נטלי שאולי לבנה יש איזשהי בעיה נפשית, שהוא משוגע. אך היא מיהרה לסלק את המחשבה הזאת מראשה ברגע שבנה העביר את מבטו לעיניה, מחייך בשלווה. ״הולכים לישון.״ היא נשמה עמוק, נרגעת ושולפת חיוך קטן.
לוקאס לא הבין למה אימו דאגה כל כך, אחרי הכל, אמר את האמת. אך הוא הניח לזה, ״לילה טוב״ הוא הציץ לרגע נוסף בשמיים, ״לילה טוב, לוקאס.״ נטלי נענתה, ״או, אמא, לילה טוב גם לך.״ הוא פנה אליה עכשיו, כאילו לפני רגע דיבר למישהו אחר. ״למי איחלת לילה טוב, חוץ ממני?״ שאלה, ״ליצור, כמובן.״ הוא גיחך, היצור בשמיים היה מובן מאליו בשבילו.
״ביי, לוקאס.״ אימו קמה ממיטתו האדומה והרכה, יוצאת במהירות וסוגרת אחריה את הדלת, ״יצור שבשמיים? שטויות.״ היא גיחכה לעצמה, מתקדמת לחדרה שלה.
״הוא מעולם לא ראה אותי, איך יודע על קיומי?״ ליבה של סופיה דפק בחוזקה, אך באיזשהו מקום, שמחה שמישהו ידע על קיומה.
״לילה טוב, לוקאס.״ היא העבירה עוד סריקה אחת סביב כדור הארץ שמולה, מוודאת שכל הילדים ישנים.
לבסוף, היא לקחה נשימה עמוקה. שפתיה האדומות התעקלו לחיוך חושף שיניים,
היא עצמה את עיניה, נותנת לחלק גופה העליון ליפול, במהרה עורה התחכך בחול הנעים של הירח, היא נפלה לשינה נטולת חלומות, לא מודעת לעתידה המאוד קרוב.
-
בסיפור יהיו שני סוגים של נקודות מבט:
נקודת מבט משקיפה - נקודת מבט מלמעלה, כמו הפרק הזה.
נקודת מבט של אישיות - הסיפור מנקודת מבטו של אחד מהדמויות.
YOU ARE READING
The Girl In The Shadows
Fantasy״בני האנוש מצאו תגליות מדהימות עם השנים. הכוכבים בלילות הם כוכבי הלכת שבחלל, יש הבדל בין הטוב והרע, השמש מאירה את הירח. טוב, לפחות הם חשבו כך.״ *שימו לב* - הספר הוא פנטזיה. - אם מישהו עשה ספר בסגנון דומה, אני לא העתקתי מאף אחד. - זכויות יוצרים.
