פרק 45-געגוע♡

20.9K 845 131
                                    

יום למחרת

קמתי בפאקינג צהריים, כן לא ישנתי כל הלילה.
שכבתי רבע שעה במיטה חושבת מה אני יעשה היום, ואיך אני מדחיקה את העובדה שאני לא הולכת לראות את פארקר שלי עוד שבוע.

קמתי ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי שהפכו לאירגוני צהריים ויצאתי מהחדר.

הייתי לבד בבית אז הכנתי לי סלט ונשכבתי על הספה רק שבדיוק אז צלצול טלפון של הבית הפריע לי.

קמתי באנחה והתקדמתי לטלפון של הבית, הרמתי אותו ״הלו?״ שאלתי.

״אפשר לדעת למה את לא עונה?״ קולו של פארקר נבח עליי.

״כי ככה אמרת שבוע אז שבוע מה פתאום שבועיים פארקר!״ אמרתי.

״את יודעת שאת מתנהגת עכשיו באנוכיות, זאת העבודה שלי קים״ אמר.

״סליחה לא ידעתי שהעבודה שלך היא מעל הכל״ אמרתי בעצבים.

״אני אוהב אותך יותר מהכל ואת יודעת את זה, את יודעת שאת חשובה לי אז למה כל הבולשיט הזה?״ שאל.

״למה את נותנת לי לדאוג שקרה לך אולי משהו ולחשוב על אלף ואחד דברים שליליים שקרו לך בזמן שאת לא עונה לי?״ שאל.

״סליחה״ עניתי ודמעה זלגה מעיני הבנתי שעשיתי משהו לא בסדר.

״אני אוהב אותך ג׳יזל שלי״ אמר, חייכתי.

״אני אוהבת אותך ליאו שלי״ אמרתי.

״אני חייבת ללכת״ אמרתי וניתקתי, הרגשתי שהדמעות עולות לי.

פרקתי הכול, הבנתי שאני אנוכית.

חזרתי לסלון וניגבתי את הדמעות.

״קים היום הפתיחה של המסעדה!״ ירדן רצה במורד המדרגות בהתלהבות.

״כן״ עניתי בחיוך מזויף.

״בואי נלך לקנות כל מיני קישוטים!״ אמרה.

״לא ירדן״ עניתי.

לאחר עשרים דקות

יצאנו, כשאני אני לבושה בטיץ׳, בחולצת אדידס וכפכפים.

נכנסנו לרכב כשאני נוהגת ולאחר שתי דקות הגענו, למדתי לנסוע בטיל כמו פארקר.

התחלנו למלא את העגלה בשטויות, היא צילמה אותי עם חלוק שמצויר בו תחתונים וחזיה.

כמובן שלא קניתי אותו.

שילמנו על כל השטויות ונסענו למסעדה.

״מסעדה כל כל מושלמת אמאל'ה!״ אמרה בהלם.

קישטנו את כל המסעדה, גם את זה היא צילמה.

״למי את מצלמת?״ שאלתי.

״ל-סתם״ אמרה.

״תעמדי מתחת לשלט״ אמרה, עמדתי מתחת לשלט שבו רשום 'new business' בענק.

״אמאל'ה איזה יפה!״ אמרה.

סגרנו את המסעדה ונכנסנו לרכב.

״עוד שעתיים הפתיחה!״ אמרתי בהתלהבות, החלום של אמא שלי.

MY LORDWhere stories live. Discover now