הדרך לעולם אחר

פרק 1

רצתי בין העצים.הם רדפו אחרי.הריאות שלי שרפו.כל כך שרפו.רציתי לצעוק,לצרוח שזה לא הוגן.רציתי לשנות את העולם!אבל מה אני? אני בסך הכל ילדה בת 14.מה אני כבר יכולה לעשות?נכון.ראיתי יותר מכל מה שבן 14 אמור לראות.ראיתי אנשים מתים מרעב.ראיתי את אחי הקטן נירצח בגלל ששיחק בצעצוע של בנות.העולם הזה כל כך נורא.יש סיפורים על עולם אחר.שהיה קיים פעם.עולם שבו אנשים היו יכולים לבחור מה ללמוד ובמה לעבוד.עולם שבו אנשים בחרו לעצמם מה ללבוש.כולם אומרים שזה אגדה.אבל אני לא מאמינה בזה.אני בטוחה שהעולם הזה היה קיים.כי איך אפשר שלא?החיילים התקרבו אלי יותר ויותר.ידעתי שאם הם יתפסו אותי הם יענו אותי.הכנסתי את ידי לכיס והרגשתי את גלולת הרעל.כל כך רציתי לבלוע אותה ולסיים עם כל זה.אבל אז הופיעה לה מחשבה.מה יהיה עם תום,האח היחיד שנשאר לי? הוצאתי את ידי מהכיס.אני אחיה.ואם לא בשבילי אז בשביל תום.הגברתי את מהירות הריצה שלי.הייתי צריכה לזגזג בין העצים כי לבלבל את רודפיי.כדי שאצליח להיכנס לתוך המחבוא.כנראה משהו שנשאר מהמרד הגדול.לפני 8 שנים היה מרד.כל האנשים שהשתתפו בו נהרגו.כולל אבא שלי ואחי הבכור.אמי נירצחה חצי שנה אחר כך תפסו אותה מלמדת ילדים לכתוב ולקרוא.חודשיים לאחר מכן רצחו את אחי הקטן.כי שיחק בצעצוע של בנות.נישארנו רק אני ותום.עכשיו עומדים להרוג אותי כי נתתי מהאוכל שלי לתום.הוא היה רעב ולא קיבל ארוחת ערב כי סירב לשחק עם הילדים בזמן המשחקים.״איימי!״שמעתי צעקה.זה היה דן חברי הטוב.פתאום נשמעה יריה.״לא!דן!״ צעקתי.שמעתי צחקוק ממקום כולשהו מאחורי.רצתי יותר מהר.אני אנקום את מותו של דן.הייתי כבר ממש קרובה למחבוא.לחצתי על הכפתור שבגזע העץ.חור נפער בו.נכנסתי במהירות והגזע נסגר מאחוריי.נשמתי לרווחה.כאן הם לא יכולים למצוא אותי.שמעתי צעקות מחוץ לגזע:״היא לא יכלה להתרחק יותר מידי!תסרקו את כל היער!כל עץ!כל מערה!כל גומחה!״ גיחכתי לעצמי.הם בחיים לא ימצאו אותי כאן. ״איימי?״ שמעתי קול״זאת את?״ זה היה תום. רצתי אליו ואמרתי:״כן! תום, זאת אני! מה אתה עושה כאן?!״ הבחנתי שכל גופו רועד. הוא ענה בלחישה:״הם רצו לתפוס אותי.אז ברחתי לכאן.״ תום המסכן.הוא רק בן 8 וכבר עבר כל כך הרבה. ״אל תדאג תומי״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה ״אני כאן איתך עכשיו.הם לא ימצאו אותנו כאן.״ תום הנהן ונצמד אלי,״אני נשבעת שאני אשמור עלייך, אל תחשוב אחרת לשניה!״ הוא פיהק ״איימי״אמר תוך פיהוק ״ אני ממש עייף״ חייכתי לעצמי ועניתי:״ בסדר! קדימה למיטה!״ הוא רץ למזרון היחידה והקרוע שהיה על הריצפה ונשכב עליו.אמרתי בעל פה את הסיפור האהוב עליו, נישקתי את ראשו, כיביתי את העשישית והלכתי לישון על כיסא קטן.