"את לא מדברת איתו, את לא מסתכלת עליו, ואת לא נושמת לכיוונו. זה מובן??" קולה הצורם של ריינה מהדהד ברחבי הבית כשהיא צווחת על אלה. רוכנת קרוב אל הפנייה ועוד רגע גורמת לשעירה הכהה לעוף אחורה מעוצמת הצעקות.
אלה עוצמת את עיניה וגופה מתכווץ מעט. "אני לא חושבת שאם תצעקי עליי זה יעזור לי להבין יותר" היא ממלמלת לעבר אם הבית המבוגרת והכועסת, פרצופה מאדים באחת.
"ואת לא מתחצפת!! "היא צורחת, שיערותיה האפורות סומרות בראשה ואלה ממש מתאפקת שלא לנקות את פניה מכל הרוק שהיא השאירה עליהם. היא נועלת את לסתה ומנסה להירגע, מזכירה לעצמה את הסיבה שהיא נמצאת כאן. אבא שלה. בלי המשכורת אבא שלה לא יוכל לקבל תרופות.
אלה בולעת את רוקה ומשפילה את מבטה אל הרצפה, "סליחה גברת בראון" היא ממלמלת בשקט.
"טוב מאוד." ריינה מסננת ומתיישרת, "אני רוצה שתנקי את חדרו של דמיאן, אני רוצה שהוא יהיה מקורצף לפני שהוא יגיע. אבל קודם. לכי לנקות את השירותים." היא מצווה. ואלה עוצמת את עיניה בתבוסה. מהנהנת והולכת לעבר חדר הציוד המעופש כדי לקחת חומרי ניקוי ולהתחיל במלאכה.
אחוזת וויד הייתה אחת האחוזות הגדולות ביותר בניו-יורק סיטי.
מה שאומר שמספר השירותים שהיה בה היה כפול ממספר השירותים שהיה בכל אחוזה אחרת. שישה-עשר . שישה-עשר חדרי שירותים שהיו מרווחים מאוד וגדולים מאוד. חדרי שירותים של שאר עובדי הניקיון, של האורחים, של חדרו של דמיאן- אליו אלה עדיין לא הספיקה אפילו להגיע, והגרוע ביותר... של חדרה של ריינה, אשר היה נראה מטונף יותר מיום ליום.
"לאן את חושבת שאת הולכת?" הקול השני השנוא ביותר על אלה שואל, ואלה מרימה את מבטה אל ונסה. עובדת מטבח ושותפתה של אלה לחדר השינה. לידה עומדת מי אם לא ג'נה, גם היא עובדת מטבח ושותפתה השנייה של אלה לחדר. מפתיע. או שלא. השתיים האלו היו דבוקות אחת לתחת של השנייה מאז שאלה הגיעה, וגם הן, בנוסף לריינה. דואגות למרר את חייה באחוזה הגדולה ומטונפת השירותים.
"אני צריכה ללכת לנקות את השירותים." אלה מסננת ומנסה לעקוף אותה, אך ונסה חוסמת את דרכה.
"או, לא נראה לי." היא אומרת, תלתליה השופעים אסופים לקוקו גבוה כשהיא לבושה בשמלה בצבע תכלת חיוור, על רגליה נעלי עקב ועל כתפה תיק צד בצבע חום.
"אני צריכה שתכיני אוכל במקומנו, אני וג'ני צריכות לצאת לסידורים. ואם לא תהיה ארוחת צהריים לעובדים. ריינה תפטר אותך." היא אומרת ועיניה הירוקות פוזלות אל ג'ני, בלונדינית בעלת פוני בובה ועיניים חומות קטנות, לא דברנית גדולה. אבל אולי זה עדיף. כי ברגע שהיא פותחת את הפה כולם מייחלים לרגע שהיא תסתום. היא טיפשה. מאוד טיפשה.
YOU ARE READING
CinderֶElla | heart of hurt
Romantikסינדראֶלה | לב של כאב אֶלָה מרטין. נערה חצופה, בת 20, שכל חייה דאגה לטפל באביה החולה נאצלת להתחיל לעבוד בתור משרתת באחוזת וויד. בעודה סובלת מהתעלויותיהן של אם הבית ושתי עובדות המטבח הצעירות והוותיקות יותר, אלה מוצאת נחמה בזרועותיו של דמיאן וויד, אי...