היי אני ממש מצטערת שהזנחתי את הסיפור,
יש עומס ממש גדול עכשיו בבית הספר ואני לא יכולה להרשות לעצמי להדרדר😥
בכל אופן
הסיפור מסתיים ממש עוד פרק אחד שאני אעלה ביום שני או שלישי.
הפרק הזה יהיה פרק סוגר סצאנה מאוד מאוד ארוכה והיחידה עד עכשיו של הסיפור
ולכן הכנתי לכם פרק ארוך במיוחד!
אוהבת מלאא!❤❤
---------------------------------
בעודי מביט בריילי המתרחק הבחנתי בכמה דברים.
הראשון הוא שריילי לבש חליפה, אותה חליפה מהודרת איתה הגיע למוסד.
הפעמים היחידות שבה מטופל זוכה ללבוש את בגדיו שלו ולא את בגדי המוסד הם הפעם בה הוא נכנס למוסד והפעם בה הוא יוצא ממנו.
נזכרתי שראיתי את ריילי לובש את החליפה פעם נוספת, זה היה אז כשרצח את דאלאס, כשתפסתי אותו מנסה לברוח, כשכמעט ברח אך במקום זאת קבר את גופתו של דאלאס בשבילי וחזר למוסד בכדי שלא יאשימו אותו ברצח.
הפרט השני אשר שמתי לב אליו היה שהחליפה הייתה נקייה לחלוטין, דבר שלא היה הגיוני מאחר וחליפה זו התלכלכה בדמו של דאלאס ובאפר מאותו היום ההוא בו לבש את החליפה בפעם השנייה.
הפרט השלישי, שהכי הפריע לי, היה שריילי התקדם לאותו המסדרון החשוך שבו עמד דאלאס מקודם, דאלאס לא נראה באיזור עכשיו אבל ריילי עדיין הלך למסדרון זה, לאותה הנקודה המדוייקת בה דאלאס עמד מבחין במתרחש, בנו.
כשריילי הגיע לנקודה זו, זחלתי במהירות קרוב יותר והרמתי את ראשי אל ריילי שוב.
להפתעתי דאלאס עמד שם, קרוב לריילי, כאילו עמד שם תמיד ומעולם לא עזב את עמדתו, שם היה אמור להשגיח בלילה על המסדרון, ולתפוס מטופלים המנסים לברוח מחדריהם המנסים לגנוב תרופות שלו יועדו להם.
ריילי משך בצווארו של דאלאס והרים את רגלו כנתלה עליו.
פניו נמלאו תשוקה והוא נישק את שפתיו של דאלאס בעוצמה מרעידה. לא אותה עוצמה חייתית בה נהג בי אלא עוצמה נעימה, משתקת ומשכרת חושים. עוצמה מלאה תשוקה ואהבה.
הרגשתי טיפות על לחיי, לחצתי את כף ידי אל פניי הקרירות, כנראה גם היו לבנות כסיד משום שהרגשתי שדמי אוזל מראשי.
ריילי מעולם לא נישק אותי,
לא קינאתי, הרגשתי פגוע, רק פגוע, כאילו הייתי בובת מין ווידויי האהבה היו בכדי להשתיק אותי. ליבי כאב, ידי רעדו וראשי פעם בקצב מהיר.
הבטתי בפעם האחרונה בחיי בדאלאס, אשר התרחק לעיתו ממבטי, משלב את אצבעותיו באצבעותיו של ריילי.
עיניי נעצמו באחת כשנשמע קול המנעול האוטומטי אשר נסגר בכל פעם שסוגרים את הדלת הראשית של הכניסה למחלקה.
ידעתי אז שזו תיהיה הפעם האחרונה שאוכל לראות באמת את ריילי.
שאוכל לשמוע ולהגיב לדבריו, שאוכל להכות אותו, לצרוח או אפילו להשבר ממילותיו הכואבות.
אז גופי איבד את יציבותו, הרגשתי כאילו הוא מאבד את משקלו
ואיבדתי את הכרתי.
YOU ARE READING
הפרעה- (צוחק מי שצוחק אחרון)
Horror#1 IN HORROR - 2017 BOY×BOY **הסיפור מכיל גסויות, יחסים חד מיניים, אונס, מין אלים, יחסי מין, שפה גסה, אלימות קשה, התעללות ומחלות נפש מורכבות** הסיפור מסופר על שני חולים בהפרעות אישיות קשות, המשפיעות עליהם בצורה קשה ומחרידה. מרסי, בחור כבן 20 שנים לח...
