Our loves?

פרק 13-my love:נתנאל ביטון

נועם:
קמתי בבוקר,לעוד יום קריר..
יש לי פרפרים בבטן לגבי היום הזה,אני לא יודעת למה אבל אני חוששת שזה משהו לא טוב,
נאנחתי וקמתי מהמיטה בחוסר רצון,שטפתי פנים,צחצחתי שיניים והתארגנתי לבית ספר,לבשתי ג'ינס בהיר עם קרעים,ניו בלאנס אדומות,שה-N בצבע לבן וחולצת בית ספר אדומה,
באלי להסתפררר!
כאילו באמת השיער שלי מגיע עד התחת מה יהיה?!
שמתי מסקרה,עשיתי קוקו גבוה ובייביליס בקצוות

לקחתי את הטלפון מהמטען ואת התיק אדידס האדום שלי וירדתי למטה,
אני,איתן,אריאל,עומרי,אמא ואבא ישבנו בשולחן ואכלנו
אני ועומרי השלמנו אתמול לפני שהלכתי לישון..
״נו אבא כבר 8 אני יאחר!״ זירזתי אותו,הוא קם,ובאותו זמן איתן קם ונמרח על הספה וראה טלוויזיה!אוףף זה לא פייר שהוא סיים בית ספר!
״ביי יפה שלי״ הוא אמר לאמא ונישק אותה,איכ!
״יאללה בואו״ הוא אמר,נופפנו לאמא ויצאנו החוצה,הורדנו את אריאל בבית ספר והגענו לבית ספר שלנו בשמונה ועשרה,חמש דקות לפני הצלצול...מזל!

נכנסתי לכיתה,המורה התחילה בשיעור ואני התעסקתי בלצייר במחברת הציורים שלי.

יצאנו להפסקה,ישבתי עם דוד ואבישג ואכלנו,וואי איזה כיף יש לנו עכשיו שיעור חופשי ואפשר להשלים פערים!
״וואי נועם יש בס״ופש מסיבה של י״ב ומלא מהשכבה הולכים בואי נלך גם״ אבישג אמרה ולפני שהספקתי לשקול את זה דוד התערב
״הלו!את לא הולכת לשום מסיבה עד גיל 16 התבלבלת קצת חמודה״ הוא אמר
״מה?אבל אני אפילו עוד לא בת 15!רק חודש הבא״ אמרתי
״אין מה לעשות״ הוא אמר וגלגלתי עיניים
״טוב אני יחשוב על זה שוגי,אולי..״ אמרתי כדי לעצבן את דוד והיא הנהנה בחיוך
״תיזהרי כי עוד מילה על זה אני הולך לעומרי״ הוא איים וצחקתי
״לך״ אמרתי והוא הרים גבה וקם והלך במהירות
״לא לא!סתם!!דוד נו אני צחקתי אל תלך אליו!״ צעקתי לו ורדפתי אחריו,אך שנכנסתי למחששה פגשתי בפניו העצבניות של עומרי ולידו דוד והבנתי שמאוחר מדי..
״נו עומרי אל תתייחס אליו זה היה בצחוק״ אמרתי
״אני מאוד מקווה,כי ברור לך שאת לא הולכת לשום מסיבה בשום מקום״ הוא אמר בקול רם,לידו ישב איזה ילד שהסתכל על הרצפה באי נעימות,ראו עליו שהוא ערס,לפי האדידס שלבש,הבושם שנדף ממנו והשרשרת זהב שנחה על צווארו..הוא בהחלט היה חתיך..

״עומרי!דיברנו על זה כבר אל תעצבן אותי כי אני יעשה לך בושות מול כל החברים שלך סעמק״ צעקתי עליו,הילד הרים את ראשו מהרצפה מופתע וראיתי את פניו,שיער חום חלק,מארינס,עיניים בצבע דבש,שונות מאלה של אלדר שהצבע שלהן כחול כמו הים..אבל עדיין הילד הזה היה חתיך

עומרי מלמל כמה קללות ויצא מהמחששה עצבני עם דוד
״הלו יכוסית!איך השתקת את עומרי יזונה?״ אחד התקרב אליי ושאל
״סליחה?!״ אמרתי בקול רם והעפתי לו סטירה
״וואו!..טוב..לא נורא אני אוהב אותך רעות..״ הוא הרים את גבותיו וחייך
כיווצתי את עיניי והוא נגע בי וזזתי והוא כל הזמן בא מחדש
״עזוב אותי יא מפגר!״ אמרתי
״רגע..״ הוא צחקק וניסה לנשק את צווארי ואני רק ניסיתי ללכת
״נו כבר עזוב!״ צעקתי עליו,למה לעזאזל אף אחד מהבנים ששם לא עושה כלום?!

״היא אמרה שתעזוב נכון יא בן זונה?!אז תעזוב!״ הילד החתיך צעק עליו והעיף אותו ממני
יואו יש לו קול גברי וצרודדד!
״בואי״ הוא אמר בקולו הצרוד והלכתי אחריו,
יצאנו מהמחששה והוא עצר אותי
״מה את קשורה לעומרי?״ הוא שאל והדליק סיגריה
״אחותו הקטנה״ מלמלתי עדיין עצבנית קצת
״אה באמת?אחות של עומרי זה כמו אחות שלי,היי,נתנאל ביטון״ הוא הושיט את ידו ולחצתי אותה,חיוך קטן עלה על פניי
״את יפה את יודעת?לא דומה לאח שלך״ הוא אמר וצחקנו מהבדיחה שלו
״טוב..נתראה אע?אה רגע לא אמרתי לי את השם שלך״ הוא אמר וחיכה שאומר לו
״נועם זיגדון״ עניתי בחיוך ביישני
״ביי נועם״ הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בלחי,סעמק מה יש לי משביעיסטים?!
~~~~~~~~
יש ביקוש לעוד פרק?!תפציצו בתגובות וואלק יש לי מצב רוח היום לכתוב פרקים חחחח