דבי נכנסה לחדר בשקט, מנסה לא להעיר את אחותה.
היא לקחה את תיקה השחור ואת הסווצרט השחור שהיה מונח לידו על מיטתה.
דבי הביטה באחותה הגדולה. היא ידעה שאולי זאת הולכת להיות הפעם האחרונה שהיא רואה אותה.
דבי אהבה אותה מאוד, קלואי הייתה המודל לחיקוי שלה, הבן אדם שהיא תמיד ההעריצה.
הכל בקלואי היה כל כך מושלם. המראה שלה, האשיות שלה, הבטחון העצמי שלה. כל הדברים שלדבי אף פעם לא היה.
היא קינאה באחותה הגדולה.
היא ידעה שקלואי היא אחת מהסיבות שגרמו לה להגיע להחלטה שלה.
היא הייתה בטוחה שזה הולך להיות יותר טוב לכולם. הרי הוריה תמיד אהבו יותר את קלואי. הם אפילו לא הולכים לחוש בחיסרונה של דבי, היא הייתה בטוחה בזה.
דבי הביטה באחותה עוד כמה שניות ולאחר מכן יצאה מהחדר.
כאשר ירדה במדרגות, אלפי מחשבות התרוצצו בראשה של דבי. היא לא הייתה בטוחה שזאת ההחלטה הנכונה ביותר, אך משהו בראשה אמר לה שכן.
היא חייבת להתחיל לקחת סיכונים. היא חייבת להפסיק להיות אותה ילדה פחדנית שנתנה לכולם לצחוק עליה ולהוכיח לה שהיא כזו.
"זאת ההחלטה הנכונה" דבי לחשה לעצמה כאשר הייתה מול דלת הכניסה לדלת.
ידה נחה על הידית אך עדיין חיכתה לפקודה של המוח של דבי לפתוח את הדלת ולהתחיל את חייה החדשים של הילדה האבודה.
ואז הפקודה מהמוח הגיעה אל ידה של דבי והדלת נפתחה.
דבי ידעה שברגע שהיא הולכת לצאת מדלת ביתה, חייה עומדים להשתנות מקצה לקצה.
היא לקחה נשימה עמוקה וצעדה אל מחוץ לבית, סוגרת אחריה את הדלת שפעם הייתה הכניסה לביתה.
כשדבי יצאה החוצה היא ראתה את ליאם. הוא ישב על הספסל הישן שהיה צמוד לביתה.
היא ניגשה אליו והוא הרים את ראשו אליה. חיוך התפרס על פניו.
"העזת" הוא אמר והיא הנהנה באטיות. "את מוכנה?" הוא שאל, קולו היה רך ואוהב.
"כן" היא ענתה בפשטות, מנסה להסתיר את הלחץ ואת הפחד שהיו בקולה אך ליאם הכיר אותה יותר מידי טוב.
"דבי הכל הולך להיות בסדר, אני הולך לשמור עלייך" הוא אמר וחיבק אותה "אנחנו הולכים להיות בסדר" הוא לחש לתוך אוזנה.
מגע גופו עם שלה, הרגיע את דבי וגרם לה לשכוח את פחדיה.
היא סמכה על ליאם וידע שהוא הולך לשמור עליה.
כאשר התנתקו מהחיבוק, שני הנערים הביטו אחד בשניה. אף אחד מהם לא דיבר עד שדבי אמרה את המשפט שליאם חיכה לו כל כך הרבה זמן.
"אני סומכת עלייך".
הוא חייך חיוך גדול ולאחר מכן אמר את המשפט שדבי לא תשכח לעולם "עכשיו בואי נפסיק להיות ילדים אבודים לבד וניהיה ילדים אבודים ביחד" ליאם אמר והושיט את ידו לכיוונה.
דבי לקחה את ידו והשניים עלו לאופנוע שלו, מוכנים להתחלה החדשה שמחכה להם.
מקווה שאהבתם! ♥
Stitch
