פרק 6

57 6 0
                                    

אחרי שעה החלטתי מה כדי לי לעשות, אני הלך לג'וי ואגלה לה הכל.. ולא אחסיר אפילו בדבר הכי קטן שיש אני רק מקווה שאני לא החשמל גם אותה.

הייתי בדרכי אלייה כבר צעדים ספורים מהדלת באתי לדפוק...אך לא הייתי מסוגלת לדבר כזה. לא הייתי מוכנה.
פתאום ראיתי את הדלת נפתחת ואת ג'וי יוצאת.

החלטתי להתחבא  מהחורי עץ שהיא
לידי.
אחלטתי לחזור לביתי ולשכוח הכל

לא היה שום דבר לא עשיתי שם דבר.
אני נורמלית זה לא כאילו הרגתי מישהו רק פגעתי.

----------'שנה לאחר מכן'---------

" מתי את יוצאת מהמקלחת" צעקתי לחברתי לילי (חברתי לחדר )
בעוד שאני מסתכלת על השעון.
" השעה 9:00 אנחנו מאחרות לשיעור, אני לא מאמינה זה היום האחרון ללימודים" אמרתי.
" אני עוד מאת יוצאת" היא אמרה לי בכעס.

כמעט שחכתי את הצ'יפ על השולחן
כבר ראיתי מה יכול לקרות לי עם אני לא שמה את זה.

ניזכרתי ביום הראשון שלי בפנימיה
אך שיתצבנתי על זה שילד אחד מהכיתה צחק על הצ'יפ ואך שאני הורדתי את זה וחישמלתי אותו עד המוות כאשר רק הוא ואני האינו בכיתה.

אף אחד לא ידעה מה באמת קרה לו,  כולם חשבו שהוא פשוט התאבד.
אבל הסוד הזה שלי ואף אחד לא הדעה את הסוד הזה לא משנה מה!!!

"את באה??" שמתי את קולה של לילי, "כן אני באה" רצנו במסדרונות עד שהגענו לכיתה.
"אני לא מאמינה שגם ביום האחרון אתם מאחרות" שמנו את כולה של המורה.
"סליחה המורה זה לא הקרה שוב" אמרתי את זה בנימוס.

הדבר האחרון Where stories live. Discover now