היה חושך, ומאיה בהתה בחלל.
היא הסתכלה סביב, מחפשת עזרה, תשובה, חיבוק אולי... אבל ללא מענה. פניה מתכווצות לאור הכאב החזק שתקף אותה שוב ושוב. והיא מבינה שחייה הקודמים לעולם לא ישובו עוד...
היא הרגישה שהחושך מחניק לה, סוגר עליה אז היא הדליקה את האור.בעודה מסתובבת ברחבי הבית, החלה לחשוב 'מאיפה לי לדעת מה לעשות? יש חוברת הפעלה לחיים? אם כן, שמישהו יביא לי אותה ועכשיו..' מאיה חושבת לעצמה תוך שהיא מדליקה את המחשב ונכנסת לבלוג שלה...
-הבלוג של מאיה-
תמיד.. כולם פחדו מהמוות.. ואני, אף פעם לא חשבתי עליו כעל משהו רע או מפחיד. הבנתי שהמוות זה חלק מהחיים, משהו שצריך להשלים איתו.. לא צריך לפחד ממנו, הרי זה חלק ממעגל החיים..
אל תטעו כן? לא תמיד הייתי ככה.
אבל פתאום, שהמוות נראה כה קרוב.. הוא כבר לא מפחיד יותר. הוא מעט מרתיע אבל.. אני יודעת שאני יותר חזקה ממנו . אני אשרוד. אני אשרוד את הסרטן. אני חזקה יותר מאי פעם, בלי שיער, רפויה וחלשה, אבל בלב , עמוק, אני כלכך חזקה.
שגילו שיש לי סרטן .. עולמי חרב עליי . פשוטו כמשמעותו. לא אכלתי , לא שתיתי, לא חייכתי, ממש כלום. ישבתי במיטה ועיכלתי את הבשורה.
ועד שהצלחתי לעכל.. נותרתי ללא שיער, ידיים רפויות ובעיקר... פחד מהלא נודע.
--------------------------------
YOU ARE READING
הפחד מהלא נודע
Dla nastolatków"תמיד.. כולם פחדו מהמוות.. ואני, אף פעם לא חשבתי עליו כעל משהו רע או מפחיד. הבנתי שהמוות זה חלק מהחיים, משהו שצריך להשלים איתו.. לא צריך לפחד ממנו, הרי זה חלק ממעגל החיים.. אל תטעו כן? לא תמיד הייתי ככה. אבל פתאום, שהמוות נראה כה קרוב.. הוא כבר...
