פרשת אלכסנדר.

פרק אחרון !

חמישה חודשים לאחר מכן-
אי אפשר לאהוב שניים,בלתי אפשרי לאהוב שניים באמת
והלב שלי הוכיח את זה הלב שלי שם חותם על אחד מהם
וכך בתוך המציאות מצאתי את עצמי עם אחד,אבל בלב עם אחר
בימים עם אחד מנהלת שגרת חיים ׳נורמלית ׳ ובלילות הולכת לאחר ומפרקת.רציתי באמת שרציתי להטיל את העול,להגיד להוא שזה לא זה,שזה הפסיק לעבוד ואם לומר את האמת מהתחלה זה לא באמת עבד,אבל תמיד היה משהו שעקב את זה
משהו שעצר את הגלגלים ואפשר למכונה המקולקל להמשיך

״איתן ״ נחרדתי וקמתי מהר ממיטתו אספץ במהירות את הבגדים ומקווה שאף אחד לא ישים לב שנעלמתי דווקא ״בייב״
קולו היה חלש והוא פקח את העינים מביט אלי בחדרה של עצמי
לוחצת על הפאלפון ורואה שתי שיחות מגונתן וארבע שיחות שלא נענו מאידן ״פאק!״ אני מלמלתי ויושבת על קצה המיטה
״נרדמתי אצל אד והפלאפון היה על שקט ״רשמתי במהירות ושלחתי לו המזל שלי הוא שאד גיי והקרבה בנינו לא מלחיצה את אידן .
אני מרגישה את איתן מתקרב ועוטף אותי בכל גופו וזרועתיו
״תפסיקי את זה אמילי״ אני שומעת את קולו שאני מחזיקה בידי את הפאלפון שפתוח על ההודעות שלי ושל אד ״אני לא יכולה״ לחשתי החמישה החודשים האחרונים שעברו כל אד היו לא קלים,איתן ידע זו ויכול להיות שבגלל זה עד עכשיו הוא לא דרש ממני להחליט או לעצור את המציאות המוזרה הזו
״זה כבר קשה״ שמעתי אותו אומר בלחש והסתובבתי אליו
״אני אוהב אותך,את יודעת את זה...אבל אנחנו לא יכולים להמשיך כך אמילי במשך חמישת החודשים האלו לא בקשתי ממך להחליט וקבלתי את זה שקשה לך,שקשה לו אבל אי אפשר באמת להמשיך כך הסיפור הזה במודע או שלא במודע פוגע בו
ובסופו של דבר גם בנו״אמר את דבריו והתבונן בי,ידעתי שהוא צודק שיש אמת מדבריו אבל עוד פעם לא יכולתי לחיות אם המחשבה שבמידה ואני עוזבת את אידן אני פוגעת בו ״קשה לי לחיות עם המחשבה שאת מוגדרת של מישהו אחר״ הוסיף
״מה אתה אומר בעצם?״ לחשתי והסתכלתי על פניו
״שאני אוהב אותך כל כך ובגלל זה אני לא יכול להיות איתך במצב שאת של מישהו אחר״ איתן אמר ואני התבוננתי על פניו
כל כך שנאתי את עצמי שאת לא מתמסרת עליו בטוטליות כמו רגשותי,בגלל שלא רציתי לפגוע באחר

נשקתי לשפתיו ברכות,כל כך אהבתי אותו כל כך שמחתי שהוא חלק מהחיים שלי ולא רציתי לאבד אותו ״יפה שלי״ לחש פתאום והתרחק מעט לאחור וליטף את פני ״זה לא עובד כך״
״אבל אני שלך,אתה יודע את זה״ אמרתי בלחש ותפסתי בידו
״זה לא בריא אמילי,מה שאנחנו עושים זה לא נכון״אמר ואני נאנחתי בשקט וכאבתי,ידעתי שהוא צודק ידעתי שיש אמת במילים שלו ושהוא עושה את מאהבה אלי.קמתי ממקומי ונשקתי לראשו ויצאתי מן החדר אל עבר הדירה שאני מנסה בכל מועדי לעצור את הדמעות,לעצור את הכאב,לעצור את הצער.

שבוע לאחר מכן :
ההתארגניות היו בשיאים,ג'ונתן היה לחוץ וגם אמה אבל יחד עם הלחץ הם היו שמחים וגם אנחנו,סוף סוף הם מתחתנים
אחרי זמן יחד שאמה הפכה להיות חלק מהמשפחה הקטנה שאז כללה רק אותי את ג'ונתן וכמובן שאת שון שנמצא איתנו בתודעה ״את מתארגנת?״ אידן פתח את הדלת ונכנס ״כמה דקות,אני מרגישה כל כך לא טוב״ לחשתי והפניתי את גבי אליו ״את כבר כמה ימים כך,אולי תלכי לרופא?״ שאל ושמעתי את צעדיו מתקרבים ״זה סתם שפעת״ מלמלתי והוא ניצב לידי והתכופף מעט ״משפעת לא יורדת דמעה״ הוסיף והביט בי מקרוב ״הגיע הזמן שנדבר אידן ״ לחשתי והזזתי את השמיכה מעלי