ממתי?! פאנפיק על הארי פוטר

השקט הקטן ואז...

18:39

"ג'יימס! בוא מותק! אנחנו בסלון!" היה זה אחר-צריים מקסים בשלהי יולי (או ליתר דיוק- ה-31), כשג'יימס נכנס לבית פוטר הקטן במכתש גודריק. "ג'יימס! תראה מי פה! בתי!" חייכה לילי, שיערה גולש על כתפיה. ואכן, בתחולדה בגשוט ישבה על הכורסה החומה-סגלגלה בנינוחות וחייכה אליו את חיוכה המלבב "מה שלומך יקירי?" "בסדר, תודה בתי." הוא חייך."אז... את נשארת לאכול?" "כן! וודאי! כלומר, אם זה מתאים.." "בטח שמתאים! נכון הרייט? את מסכימה?" לילי דיגדגה את הרייט הקטנה בבטנה. "א-בא! א-בא!" ציחקקה הרייט הקטנה."טוב, אם ככה, אז את יותר ממוזמנת להישאר בתי!"*

***

אזהרה! הקטע הבא הוא קטע מעט קשה. ומלא בספוילרים. לכן!- מי שלא קרא/ה את כל הספרים בסדרה שת/יעבור לפרק הבא!!!

20:24

"הרייט! איפה האור? הרייט!" יותר מאוחר באותו ערב ישבה המשפחה הקטנה בסלון כשהרייט ישובה על ברכיה של לילי, וג'יימס מפיק אורות נוצצים משרביטו כדי לשעשע את הקטנה.

בום. דלת המהגוני התפוצצה לרסיסים כשדמות גבוהה ודקה נכנסה פנימה בשרביט מושט קדימה.

"לילי! לילי זה הוא! קחי את הרייט ותברחי! קדימה!"

לילי תפסה את הרייט המבוהלת ורצה במעלה המדרגות. מתנשפת בבהלה.

"אבדה קדברה! אבדה קדברה!" נשמעה הצעקה.

דמעות החלו לזלוג על פניה של לילי כשהבינה שאיבדה את היקר לה מכל.

היא שמעה את הצעדים של הלורד וולדמורט עולים במדרגות.

היא סגרה את הדלת ונעלה אותה שש פעמים. ליתר ביטחון.

טראח. גם הדלת הזו התפוצצה לרסיסים.

"אל תיקח את הרייט! רק לא אותה! קח אותי במקומה!" צרחה לילי, דם ודמעות זולגים על פניה בעירבוב.

"אבדה קדברה!"

הרייט הקטנה ציחקקה שוב, חשבה שאביה שוב מוציא לה אורות מהשרביט. ואז, כשראתה את הפנים המאורכות, בעלות האף הנחשי, פרצה בבכי.

"שקט כבר! ילדה קטנה ומגעילה! שקט!

"אבדה קדב-"

שקט.

***

זהו בתכלס... אולי מתישהו אני אעלה את קטע הנישואין של הרייט וג'ון (הארי וג'יני).

מקווה שנהנתם.

שלכם, ש'.