משתוקקים לנקמה

{2}

נערה רזה שכבה על קצה המיטה כשרגליה הקצרות, הדקות והחשופות ניצבות למולו.
היא הביטה בו בפנייה הביישניות בזמן ששיחקה באצבעותיה בלחץ.
היא הביטה סביב בענייה התכולות והבחינה בתמונות רבות שקישטו את הקירות, ברובם היו אנשים מבוגרים וילדה קטנה ויפהייפה. אולי משפחתו. חשבה.
"אלו משפחתך?" שעלה בלחש, ובלעה את הרוק הכבד שנתקע בגרונה.

הוא הדק את לסתו, והפשיט מגופו את החולצה החנוקה. הוא קירב את ידיו אלייה באיטיות, והבחין בריח ורדים המתוק של גופה .
היא הסיטה את קצוות שיערה מאחורי אוזניה, וחייכה במבוכה כשחייך אלייה.
הוא ליטף את רגלייה החלקות, ובתגובתה רעדה מעט ממגע ידו החמה. הוא המשיך מעלה, ועצר במפסעותייה. הוא הרים את ראשו, והבחין שגופה הקטן רועד, ושפתיה נעות.
הוא הרכין את ראשה אחורה, ורכן לצווארה. שפתיו נחו בעדינות על צווארה, והחל לטעום אותה מבין המציצות הקטנות שגרמו לה להתנשף.

ידו החלה להתגלש ולהכנס מתחת לחצאית הקצרה שלה, היא אגרפה את ידייה, ונתנה לו גישה לאיברה.
ברגע שמצץ את עורה בחוזקה, מחצה בחוזקה את השמיכה, ומתחה את צווארה אחורה, נתנה לו מספיק גישה להנאה.
הוא הוריד את תחתונייה הלבנות מטה, והפך אותה אחורה. הוא עלה על גופה הקטן והצנום והרים את החצאית באחת.
היא נאנקה בבהלה כשהחל לקרוע את חולצתה וחייך מעט כשהביט בחזייה שהסתירה את החזה הקטן שלה. "זה מקובל?" שאלה בשקט, ובלעה את רוקה. היא החלה לחשוש מפניו.
הוא לא התייחס לשאלתה, ואחז במותניה.היא נאנחה כשהחל ללקק את גבה, וירד לישבנה העגול.
היא הרימה מעט את רגלה הימינית לאיברו, והחלה להשתפשף בו. "תהיי רגועה. הכל בסדר." קולו הנמוח שפגע בגופה הרגיע אותה, והנהנה לבסוף.

הוא ליטף את ישבנה, והחל לשפשף את אצבעותיו באיבריה האדום. ״זה בסדר?" היא הנהנה, וגנחה בהנאה. ידו השנייה נטחבה לעבר כיסו, ומיהרה לגלוש לעבר החזייה הלבנה שלה.  היא פלטה גניחות רבות כשהחל לצבוט את פיטמותייה ולהגביר את מהירותו, כך שהחלה להתנדנד מעט.

דלת החדר נפתחה בחוזקה, והוא מיהר להכניס את המכשיר לחזייה בחיוך. היא תמיד מוצאת אותי. חשב.
בל התקדמה אליו ברעשי המגפיים, ואחזה בשיערו.
הוא חייך אלייה שהחלה להושיט את ידה השנייה כשבידה אקדח לעבר ראשו. תמיד היא תאיים עם אקדח?. חשב לעצמו בשעשוע.
בת העוזרת קפאה במקום, והסתירה את גופה בפחד.
"החלפת לצעירות?" בל שאלה בלגלוג, והעבירה מבט חטוף לעבר הנערה המפוחדת. "אל תפגעי בי. בבקשה." הנערה ייללה בשקט, והתכווצה.
היא חייכה את חיוכה השטני, והסיטה את האקדח לכיוונה. "את באה איתי, ילדה. תורידי את הבגדים.״ לוקו חייך בניצחון.

"מה?" הנערה שאלה בהלם. היא ניסתה לתפוס את מבטו המחויך, אך הוא לא הביט בה כלל.
"כמו שאמרתי. תורידי את הבגדים. חזייה, חצאית ותחתון!"
הנערה הביטה בה בבהלה. דמעות החלו לבצבץ בענייה. בל נאנחה ברוגז כשהחלה להתייפח בקול. "שבי פה ילדה, אל תזוזי!"
היא אחזה בשיערו בחוזקה, משכה אותו לכיוון היציאה, וציוותה לחייליה לתפוס אותו בחוזקה.
בל חזרה לנערה המפוחדת, התקרבה אלייה בצעדים בטוחים ורועמים מנעליי המגפיים הגדולות, ועמדה מולה.
״תקומי, ותלכי אחריו.״ הנערה הנהנה בעניים פעורות לרווחה, ומיהרה לקום ולצעוד אחריי יוג׳ין.

היא הביטה בהם יוצאים מחדר המועדון, והתקדמה אחריהם. היא העבירה מבט קצר לעבר לוקו שניסה להשתחרר מחייליה ללא הצלחה, וצחקה ממראהו המצחיק. ״קדימה. לצאת!.״ צעקה, והחזירה את האקדח לצידה.
היא צעדה בראש התור וחייכה בעונג שראתה את מבטו הכעוס בזמן שהביט באנשים המתים והפצועים.
״את יותר רעה ממה שנדמה לך!.״ נהם, ודחף את האיש שאחז בידו והאיש מעד אחורה. הוא ניצל את המצב, והתכופף, כך שהאיש השני נפל במהירות.
הוא התקרב אלייה בצעדים גדולים, מוכן להוציא עלייה את כל כעסו שנאגר בשקיקה.
היא הביטה בו בחיוך, ולא זזה.  ״איך אתה יודע?. ואם אני חושבת שאיני רעה?.״ צחקקה, והתכופפה במהירות כשהניף את אגרופו מעלה.

היא תקתקה באצבעותיה, וחייל אחר מיהר לתפוס אותו שוב. לוקו צעק וניסה להשתחרר, אז מרוב הכעס, השתגע והחליק יחד עם החייל שאחז בו.

היא נשפה בכעס, והמשיכה לצעוד, דלגה מדיי פעם מעל רגליים של גבר או אישה, שזה עתה היו בין חיים .
״אני אראה לך מה זה רוע.״ לחשה לעצמה בחיוך.