מיהרתי במסדרון בית הספר בזמן שהצלצול של הפעמון התחיל לדעוך, מנסה להתחמק מהתלמידים הרבים שניסו לצאת מדלתות בית הספר הכי מהר שיכלו. המסדרונות היו קטלניים אחרי שהפעמון צלצל, כולם רצו לצאת מחור השאול שנקרא בית ספר לפני כולם, אני עצמי לא הייתי יוצא מן הכלל.
"ג'יני! חכה!" שמעתי את הקול העליז של הוסוק, החבר הכי טוב שלי, אז הסתובבתי וראיתי אותו ממהר לכיווני.
"היי, הובי." עניתי, חיוך קטן מוצא את דרכו אל פניי.
"אוף, אני כל כך שמח שבית הספר נגמר!" הוא נאנח בזמן שנדחק בין תלמידים בקלות בגלל שהוא היה כל כך קטן. "אני יכול לשאול את הסיכומים של שיעור תאוריות המתמטיקה שלך? לא הייתי ביום שני אז גברת או מנדנדת לי להשלים את החומר." הוסוק מלמל בעצבים.
צחקתי, "ברור, הן בלוקר שלי." הסתובבתי בחזרה והכנתי את עצמי לנחיל התלמידים שנצטרך להיאבק בהם כדי לחזור בחזרה אל הלוקר שלי.
עברתי במהירות בין תלמידים, מודע לזה שאני הולך לאחר כדי לאסוף את ג'ימין מבית הספר. בין הים של תלמידים ראיתי את קים נאמג'ון והחבר הכי טוב שלו, טאהיונג, הולכים ברצינות במסדרון, שניהם לא מראים שום סימן של מאמץ או מאבק, שלא כמו כולם אשר או נמעכו נגד ארבעה אנשים אחרים או נדחפו כדי למצוא את היציאה דרך הקהל.
ראיתי את נאמג'ון יורה לעברי מבט שואל ואני התעלמתי ממנו. העיניים שלי יותר התמקדו בטאהיונג, אשר עקב אחרי המבט של נאמג'ון והסתכל עליי. חייכתי אליו, מרגיש את הלב שלי מחסיר פעימה כשהוא חייך בחזרה ואני נמנעתי מהדחף להיאנח בכמיהה.
נאמג'ון הסב את תשומת ליבו ממני, פניו חזרו אל המסכה חסרת ההבעה שהם היו בדרך כלל. התעלמתי מהתנהגותו המוזרה מפני שהוא תמיד היה כך; בלתי צפוי, מוזר.
"ג'ין, בוא נלך." הוסוק הפריע למחשבותיי. "אני יודע שאתה לגמרי שבוי בקסמיו של טאהיונג אבל זה לא אומר שאתה יכול לבהות בו כמו כלבלב מוכה אהבה."
הרגשתי חום מטפס על לחיי. "אני לא בהיתי בו."
הוא צחק וקרץ. "ברור שלא." הוא אמר בציניות.
ברגע שהצלחנו לעבור דרך עדר התלמידים אשר היו נלהבים לחזור הביתה, מיהרנו אל עבר הלוקר שלי. נכנסתי לפאניקה קלה, מה אם ג'ימין נשאר לחכות לי לבד? הוא יהיה בסדר?
נתתי להוסוק חצי מתשומת ליבי כשהקשבתי לו מתלונן בזמן ששיחקתי עם המפתחות שלי, הלחץ שהרגשתי גורם לידיים שלי לרעוד טיפה. נשפתי החוצה אנחה מרוגזת והכנסתי את המפתח אל תוך המנעול. הוא נפתח במכה ומה ששכב לו בפנים גרם גם לי וגם להוסוק לקפוא במקומנו.
בתוך הלוקר שלי, מעל כל הספרים נחו להם חבורה של פרחים קטנים בצבעים ורוד בהיר ולבן. ממש לא כמו בסרטי רומנטיקה דביקים, שיהיו שם יש תריסר ורדים אדומים, אלא חבורה קטנה ועדינה של פרחים אשר הזן שלהם לא היה ידוע לי.
YOU ARE READING
Secret Flower Boy (NamJin) - מתורגם
Fanficלסוקג׳ין יש מעריץ סודי. "עשב שוטה הוא רק פרח לא אהוב." ~ אלה ווילר ווילקוקס .All rights reserved to @BangtanBurger she wrote this story and made the cover כל הזכויות שמורות ל @BangtanBurger היא כתבה את הסיפור הזה וגם עשתה את הכריכה. #112 בספרות חובב...
