Impossible Love//Harry Styles

פרק ארבע עשר

Impossible Love - פאנפיק הארי סטיילס - פרק 14

"אני יודע שאת לא,אבל איך? איך מצאו את הסם הזה בגוף שלך?" שאלתי לא מבין.

"אני לא יודעת הארי אבל אתה מאמין לי נכון?" שאלה.

"כן בל,אני מאמין לך" אמרתי וחיבקתי אותה.

"תגיד איך הגעתי לפה?" שאלה.

"אני מצאתי אותך על המדרכה ליד האוטו שלך וישר לקחתי אותך לפה" אמרתי.

"אה,אמא שלי פה?" שאלה.

"אמנדה עכשיו מדברת איתה" אמרתי.

"אתה יכול לקרוא לאמנדה בבקשה?" שאלה.

"כן בטח,רק בל?" אמרתי.

"מה?" שאלה.

"רק שתדעי שאני תמיד אוהב אותך" אמרתי ונישקתי אותה.

-נקודת מבט איזבלה (בל,בלה)-

אחרי כמה ימים השתחררי מבית החולים.

לא הופתעתי שאמי לא באה לבקר אותי...

אמנדה הביאה לי את האוטו שלי כדי שאני יוכל לחזור הביתה.

אפילו אית'ן שהוא כביכול החבר שלי לא בא...

יצאתי מהאוטו ונכנסתי לבית עליתי לחדרי וראיתי שם את אית'ן.

"מה אתה עושה פה?" שאלתי.

"סתם באתי לראות אותך" אמר ונישק אותי.

"אתה יודע מה אית'ן?! נמאס לי! פשוט נמאס לי ממך! אנחנו גמרנו!" אמרתי.

"לא נמאס לך!" אית'ן צעק ותפס את ידי בחוזקה.

"כן נמאס! נמאס לי להיות איתך שאפילו אני לא אוהבת אותך!" צעקתי.

"את זוכרת מה סיכמנו? שאם לא נהיה ביחד אני אפגע בהארי ואת לא רוצה שאני אפגע בו נכון?" אמר והצמיד אותי לקיר.

"דיי אית'ן תעזוב אותי! אתה מכאיב לי!" צעקתי ודמעות ירדו על פניי.

"את לא זוכרת איך היה לנו כיף לפני כמה ימים בלילה?" שאל.

"מה? על מה אתה מדבר?!" אמרתי.

"את לא זוכרת ששכבנו? שהיה לנו כל כך כיף" אמר והצמיד אותי יותר חזק לקיר.

"אנחנו לא שכבנו! אתה סתם אומר! ותעזוב אותי אתה מכאיב לי!" צעקתי.

"אה נכון,בטח לא זכרת כי היית בבית חולים..." אמר ואז זה עלה לי לראש זה אית'ן אית'ן מי שנתן לי את הסם הזה!

"אתה?! אתה עשית לי את זה?! יחתיכת מגעיל אל תתקרב אליי יותר בחיים שלך! אנחנו גמרנו! ולא אכפת לי מה אמא שלי אומרת! אני אחליט עם מי אני אהיה!" צעקתי וניסיתי להשתחרר ממנו ולא הצלחתי.

"את תהי איתי מובן?! ועכשיו אנחנו יוצאים מהחדר הזה והולכים לפארק כאילו לא קרה כלום מובן?!" צעק ולא עניתי.

"מובן?!" חזר על עצמו.

"לא! לא מובן! ועכשיו תעזוב אותי כבר!" אמרתי והוא החטיף לי סטירה.

הרגשתי את הלחי שלי בוערת בחיים לא הרביצו לי ככה.

הדמעות כבר זלגו מעיניי לבד בלי ששלטתי בדמעות הם פשוט זרמו.

"אני לא אעזוב אותך כי את שלי ש-ל-י" אמר ובעט בי בטן.

"בבקשה תעזוב אותי" אמרתי והוא החטיף לי עוד סטירה.

אחרי כמה דקות שהוא הרביץ לי הוא יצא מחדרי ושמעתי את הדלת נפתחת.

"בל?!" שמעתי מישהו אומר אבל נשארתי באותה תנוחה,לא זזה כאב לי כל הגוף הייתי על הרצפה שוכבת כמו מסכנה.

"בל?! מי עשה לך את זה?!" זה היה קול מוכר,זה היה הקול של הארי!

"הארי" אמרתי.

הוא התקדם אלי, הרים אותי ושם אותי על המיטה שלי.

"מי עשה לך את זה בל?" שאל.

"אית'ן" אמרתי.

"אני הולך להראות לו מה זה!" הארי צעק.

"לא הארי בבקשה,תישאר איתי" אמרתי.

"אוקי אני נשאר" אמר וניקה לי את הדם מהפרצוף.

"למה הוא עשה לך את זה?" שאל.

"הוא אמר לי שאם לא נהיה ביחד הוא יפגע בך אז הייתי איתו והיום החלטתי שזהו אני לא רציתי שהוא יפגע בך כי אני אני אוהבת אותך" אמרתי.

"א-את אוהבת אותי?" שאל.

" כן הארי כן" אמרתי.

הוא התקרב אלי יותר ויותר והתנשקנו.

התגעגתי אליו,לנשיקות שלו,לחיבוקים שלו,אליו...

{אחרי הרבה זמן פרקק!!! מקווה שאהבתם את הפרק הזה אני כל כך שונאת את אית'ן!! תודה רבה על ה2400+ קוראים! אני כל כך אוהבת אותכם! ואני ממש אוהבת את התגובות שלכם הם משמחות אותי :) אז מקווה שאהבתם ושתצביעו וגם תגיבו ;) אוהב שקד♥}