Long Story SHORT.

קסם נצחי?

קסם יכול לשנות הכל ובו בזמן לא לשנות דבר...

***

סינדרלה תמיד חלמה על הנסיך.

הנסיך יפה התואר, הנחמד, והאדיב, שיציל אותה מכל הצרות בהן היא שרויה כעת.

בעתיד יהיה טוב, היא חשבה וקירצפה את הרצפה הקרה בידיה החשופות.
"סינדרלה!!!" היא שמעה את הצווחה של אחותה החורגת והבלתי נסבלת מהחדר, "תעזרי לי להתכונן לנשף! אני חייבת שמלה, נעליים, ומקלחת חמה..."

זה לא היה ככה בהתחלה. כשהוא היה איתי הן התנהגו אחרת. סינדרלה נזכרה איך פעם אשתו החדשה של אביה הייתה קונה לה מתנות, לוקחת אותה למסעדות יוקרתיות...
מהכסף של אבא. הכל היה מהכסף של אבא נכון? זה כל מה שרצית-- היא קימצה את ידה לאגרוף כשנזכרה איך לאחר מות אביה היא לקחה את כל כספו והפכה אותה למשרתת.
הלוואי שמישהו יציל אותי מהצרה הזאת, סינדרלה הפסיקה להקשיב לאחותה והחלה שוב לדמיין. מישהו שיאהב אותי..מישהו שיגן עליי...כמו שאבא הגן.
"ס י נ ד ר ל ה !" צרחה אחותה בשנית. היא נאנחה, קמה ביאוש מהרצפה והתקדמה לעבר חדרן של אחיותיה החורגות ברגליים
כושלות.

***

סינדרלה ישבה על מיטתה ובכתה בכי מר.
אוף שום דבר לא הולך כמו שצריך! חשבה בליבה, ונזכרה שוב איך אמה החורגת ואחיותיה השפילו אותה וצחקו עליה כשהתחננה בפניהן לבוא לנשף. "את מכוערת מידי בשביל לבוא" ירתה איימי לעברה.
אני לא יכולה להיות נסיכה, נסיכות הן יפות. לא כמוני.

"למה את בוכה?" נשמע לפתע קול קטן. סינדרלה קפצה ממיטתה בבהלה. "אל תיבהלי מתוקה, אני באתי כדי לעזור לך..!" סינדרלה קלטה בזווית עינה יצור קטן בעל כנפיים-- פייה? לא יכול להיות! זה קיים רק באגדות!
"את רוצה ללכת לנשף?" חייכה הפיה לעברה, "את רוצה לרקוד עם הנסיך ולגרום לו להתאהב בך?"
"מה? את יכולה לעזור לי??" שאלה סינדרלה בתקווה, אך מיד לאחר מכן גל של פחד שטף אותה והיא החלה לגמגם "אני לא יכולה ללכת לנשף אני לא יפה מספיק...הוא לא ירצה לרקוד איתי...אני..."
"מה? שערך לא חלק ויפה כמו שקיווית? עיניך לא כחולות ויפות כמו שתמיד חלמת? אפך ארוך ומכוער בעיניך?"
סינדרלה הביטה בפיה בפה פעור, היא הרגישה כאילו היא קוראת את מחשבותיה. "הכל אפשר לתקן" חייכה הפיה חיוך מתוק. "רק דבר קטן," לחשה הפיה, והתקרבה לעבר סינדרלה עם מטה הקסמים "את חייבת לחזור הביתה לפני חצות הלילה".
"למה?" שאלה סינדרלה.
"אחרת" הזהירה הפיה. "אחרת, יפוג הקסם והכל ישוב לקדמותו"