Born to be singer

פרק 1

נקודת מבט של ליסה

"ליסה!!!!" רוזה העירה אותי...כבר סיפרתי שאנחנו גרות יחד מגיל 16? אני רוזה ג'יסו וג'ני באותו דירה אייש מה היא רוצה? "רוזה תני לישון" מילמלתי בעייפות "אבל ליסה אנחנו רעבות ואנחנו מחכות לך..." רוזה אמרה בקול עצוב וילדותי די היא חמודה מידי "אוקיי אוקיי אני קמה" אמרתי וקמתי שיפשפתי את העניים שלי בילדותיות "אייש אני באה" אמרתי ציחצחתי שיניים והלכתי עם רוזה למיטבח "סוףסוף ניזכרת לקום?" ג'יסו שאלה וציחקקה "כן ניראלי את צריכה לישון עוד קצת זה רק אחד בצוהוריים עכשיו" ג'ני אמרה "אייש מי שמדברת את קמת ליפני עשר דקות ג'ני!" רוזה אמרה בניסיון להגן עלי וציחקקנו היתיישבנו ואכלנו
**************

"בנות, אני רוצה לישאול שאלה..." אמרתי "נו" כולן אמרו באותו הזמן "עם אני אלך ליומיים אתן לא תישאלו שאלות?" שאלתי "קודם תספרי לנו לאן את הולכת" רוזה אמרה
פלאשבק
*צילצול שיחת טלפון*
איש קשר - אומה♡
ענה - דחה
ענה

ליסה - "היי אומה"

אומה - "היי ליסה, איך את? איך הבנות?"

ליסה - "אני בסדר, גם הבנות, למה היתקשרת?"

אומה - "טוב תקשיבי אפה שלך בבית חולי-"

ליסה - "הוא מה?!?!?! איפה?!?!?!" *דימעה*

אומה - "הוא בבית חולים יש לו גידול" *קולות בכי מהצד השני*

ליסה - "מימתי אתם יודעים?" *עוד דמעות*

אומה - "אמרו לנו עכשיו" *עוד בכי*

ליסה - "א...אז ל...לבוא?" *גימגומים מהבכי*

אומה - "כן בואי ליומיים זה הזמן שהם מראפים אותו והוא יכול להינצל, אבל עם הם לא מצליחים ביומיים האלה *קולות בכי* אז דום דבר לא יעזור והוא ימות *עוד בכי*

ליסה - אני באה מחר ליומיים אומה על תעדאגי הכל היה בסדר *דמעות*

השיכה היתנתקה
להיתקשר שוב - הודעה
סוף פלאשבק

התחלתי ליבכות דמעות זרמו בעני פשוט בכיתי נפלתי על הבירכיים והתחלתי ליבכות "למה זה מגיע לו?! הוא היה בן אדם כזה טוב!" בכיתי רוזה ג'יסו וג'ני רצו עלי "ליסה מה קרה הכל טוב?!" ג'ני שאלה "אבא שלי בבית חולים יש לו גידול יד לו יומיים ליחיות עם לא מצליחים לרפא אותו ביומיים האלה אז הוא מת" אמרתי בוכה "אני צריכה ללכת ליומיים" אמרתי דמעות המשיכו לרדת מהעניים שלי "אנחנו יכולות לבוא איתך עם את רוצה" רוזה אמרה "לא אני צריכה לבד" אמרתי והמשכתי ליבכות
***************

יומיים עברו

יומיים עברו אני בבית חולים ליד אומה מחכים לתוצאות הרופא יוצא "אני מיצטער להודיע לכם...אבל לא הצלחנו להציל אותו, פשוט הפצצנו בזה!!!!הוא חי!!!!" אני בכיתי מאושר וגם אומה וסבתא ניכנסנו לחדר שלו "ליסה כמה זמן לא ראיתי אותך ילדה של אפה תני לי חיבוק" חיבקתי אותו "אפה אני צריכה ללכת חברות שלי מחכות לי ודואגות לי" אמרתי הוא הינהן ונסעתי הביתה הגעתי וניכנסתי "ליסה!!!!!!! איך היה?? הוא הבריא?? מת??" רוזה שעלה עם דימעה כשביא אמרה מת ציחקקתי "הוא חי!!!!! אמרתי "אומייגאד אנחנו כלכך שמחות בישבילך!!!!" ג'יסו אמרה והיתחבקנו חיבוק קבוצתי

"דרך אגב כתבתי שיר חדש"

זה הפרק קצת קצר סורי אבל פרק הבא יהיה ארוך יותר